ביאור יש"ר על התורה, דברים כג:כב

כי תדר, מצות הנדרים כבר נאמרה בפ' מטות, וכאן הוסיף ענין האיחור, שאע"פי שיעשה ככל היוצא מפיו, אם יאחר לשלמו יהיה בו חטא, והזמן שיעבור בבל תאחר כבר ביארו חז"ל שהוא כשיעברו על הנדר ג' רגלים:

לא תאחר לשלמו, לא תעכב ברצון לבקש סבות שלא לשלם, כי אם הוא אנוס, כגון שנשרף או נגנב כל אשר לו ואין בידו לשלם אינו עובר בל"ת, כי אנוס רחמנא פטריה, ולכן נכתב לשון איחור הנופל על עכבה ברצון:

כי דרש ידרשנו, תתחייב עונש על זה, ולפי שרבים נכשלים בענין הנדרים בחשבם שהרצון אשר היה להם בעת נדרם יחשב לטובה ולזכות, וזה טעות כי הנדר מצד עצמו אינו נרצה לאל ית' אם לא בצירוף אל השלמתו, לכן יהיה בך חטא אם תאחר לשלמו: