ביאור יש"ר על התורה, דברים כג:כ

לא תשיך לאחיך, גם זו מצוה מבוארת במה שאמר את כספך לא תתן לו בנשך (ויקרא כ"ה ל"ז), וכאן יוסיף אזהרה גם ללוה מה שאין כן בכל דיני ממונות שאם רצה הוא לזוק בנכסיו רשאי, אבל מפני רגילות החטא הזה יזהיר בו גם ללוה, וכן אמרו חז"ל שהיא אזהרה ללוה שלא יתן רבית, שלא יגרום למלוה להיות נושך:

נשך כסף נשך אכל, אפילו אם לוה סאה חטין בסאה וחצי, ובעת הפרעון הוזלו החטין עד שלא יהיה שוה סאה וחצי כדמי סאה שהלוהו, אעפי"כ הוא אסור, והוא התרבית שזכר במקום אחר:

כל דבר אשר ישך, אפי' דברים שאינם לא כסף ולא אוכל, כגון אבני הבנין או צמר ופשתים, שאולי יעלה על הדעת שאין נשך רק בכסף שכל הדברים נקנין בו, ובאוכל שהוא חיי האדם, אבל בשאר הדברים נלך אחר שום הכסף לעת ההלואה והפרעין, ת"ל כל דבר אשר ישך: