ביאור יש"ר על התורה, דברים כא:יד

ושלחתה לנפשה, תשלחנה לרצונה, לפי שביאה ראשונה הותרה לו בעוד לא נתגיירה, ואחר שישבה בביתו כמשפט, אם חפץ בה, והיא רוצה ליכנס תחת כנפי השכינה, הרי זו מתגיירת וטובלת ככל הגרים, ותנשא לו ע"י כתובה וקדושין, ואם לא חפץ בה, משלחה בלא גט, וכן אם לא רצתה להתגייר, מקבלת שבע מצות ב"נ ומשלחה לנפשה, והרי היא ככל הגרים התושבים, ואינו נושאה, שאסור לישא אשה שלא נתגיירה:

לא תתעמר בה, לשון שימוש, לא תשתמש בה כשפחה, כי אם תהיה חפשית, וכל זה בכח ושלחתה לנפשה לרצונה, שלא ימכרנה ולא יחזיקנה בביתו כשפחה:

עניתה, בביאה ראשונה: