ביאור יש"ר על התורה, דברים יב:טז

רק הדם, אע"פי שאמרתי לך שאין בו זריקת דם במזבח, לא תאכלנו:

על הארץ תשפכנו כמים, לפי שנפש הבע"ח מוצאה מן הארץ כמו שביארנו בפ' בראשית, ולא תשאר ולא תאסף אחר מותה כמאמר החכם ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ (קהלת ג' כ"ח), לכן לרמוז אל הפנה הזאת צותה התורה לשפוך את דמם על הארץ, כי הדם הוא הנפש, ונפשם תשוב אל מקורה שהוא הארץ, ואמר הכתוב כמים, לפי שהמים ישפכו לארץ ולא יאספו, והאסיפה האמורה במיתת האדם היא לכת הנפש אל אלהיה, אבל רוח הבהמה תרד לארץ ולא תאסף, ולכן דמה נשפך כמים: