ביאור יש"ר על התורה, דברים יב:טו

תזבח ואכלת בשר, זהו בשר תאוה שאמרנו:

בכל שעריך, כלומר מאחר שהזביחה על הרוב בשערים ובבתים, אין לחוש עוד לחשש הראשון שישחטו על פני השדה, ועוד כי במדבר היו כלם קרובים למשכן ולכן צויתים להביא זבחיהם לפני ה', אבל בארץ ישראל שתהיו בריחוק מקום ומיושבים בכל העיירות שבארץ מותרים אתם בבשר תאוה:

הטמא והטהור יאכלנו, לפי שהשלמים הם קודש, ויש כרת על טמא שאכל בשר קודש, אמר על בשר תאוה שמותר הטמא והטהור לאכול יחדו:

כצבי וכאיל, שאינו קרב על המזבח, ועוד לפוטרו מן הזרוע והלחיים והקבה: