רבי אליהו מזרחי(רא"ם) ח

יש ג' שמות בראשונה וג' שמות באחרונה ה' אלהיכם אמת שע"כ א"א לגרוס כאן אני ה' אלהיכם משום דמלת אני אינה מכלל השמות וכאן כתיב וג' שמות באחרונה והמפרשים שאני הוא מכלל הע"ב שמות היוצאות מן ויסע ויבא ויט הם טועים בלי ספק מפני שאם היה נחשב היוצא מן הצרוף של אותיות מכלל שמות היו כל התיבות שבתורה מכלל השמות מפני שכלן הן שמות על דרך הצרוף כמו שהוא מבואר לבעלי הקבלה ואין האמת כן שאינן נחשבים שמות רק אותן שאסרו להזכירן במקומות הטומאה כמו המרחץ ובית הכסא והדומים להם גם לא מצאנו לשום א' מחכמי הקבלה לקרוא שום תיבה מהתיבות ש שבתורה שם חוץ מאותם שנזכרו בתלמוד גם האומרים שמלת אני היא רמז לחכמת אלהים כענין אני חכמה אלפים לעולם קדומה ומפני זה היא נחשבת שם א"כ תהיה מלת בראשית שם מאחר שמלת ראשית מורה על חכמת אלהים ולא מצינו שום א' מחכמי הקבלה לומר שמלת בראשית היא שם מהשמות וכיון שכן יחוייב בהכרח שיפורשו הג' שמות שבסוף ק' ה' אלהיכם אמת ויחוייב מזה שנפרש שמלת אמת היא נחשבת מגוף הק"ש וכיון שהיא נחשבת בת מגוף הק"ש וזה אינו אלא ע"י החזרה כדאוכחנא לעיל הנה יחוייב מזה בהכרח שתהיה מלת אמת מג' תיבות החזרה שאם לא תהיה מכלל ג' תיבות החזרה לא תהיה מכלל הק"ש ולא יהיו בק"ש ג' שמות באחרונה אבל רבי ז"ל רצה לשבש ספרי הרב רבי מנחם רקנט ולהוכיח שראוי לגרוס אני ה' אלהיכם והביא ג' ראיות האחת שמלת אמת אינה מגוף הק"ש השניה דלא שייך בה חזרה מכיון שלא אמר אותה אלא פעם אחת השלישית ממה שרצו להוסיף קודם ק"ש אל מלך נאמן בעד הג' תיבות החסרות מק"ש עד תשלום רמ"ח לולא ההפסקה ואלו היתה מלת אמת מן המנין היו עולים רמ"ט תיבות ונ"ל שאין מכל אלה ראיה מספקת לשבש הספרים הראשונים שאינו מחוייב שתהיינה הג' תיבות שהן לתשלום רמ"ח מגוף הק"ש שהרי אל מלך נאמן שהיו רוצים להוסיף בעד ההשלמה לולא ההפסקה אינן מגוף הק"ש סקאקעפשאין השנית אע"פ שאין שייך בה חזרה אמרו לשון חזרה בעבור ה' אלהיכם שנופל בם לשון חזרה הג' שכבר הוכחנו שמלת אמת מגוף הק"ש ע"י החזרה ואל תשיבוני מספר הקנה שכתוב בו בפי' שג' תיבות החזרה הן אני ה' אלהיכם ופרש ואמר שמלת אני מורה על חכמת אלהים כענין אני חכמה אלפים לעולם קדומה ד דמאן לימא לן שהרב רקנט אינו חולק עליו בזה ושונה ה' אלהיכם אמת במקום ששונה הוא אני ה' אלהיכם שכן נראה שסובר רבי ז"ל דאל"כ למה לא הביא ראיה בשבוש ספרי רקנט מספר קנה שכתוב בו בהדיא אני ה' אלהיכם לקיים דבריו שהגרסא הוא אני ה' אלהיכם וכיון שכן מי הוא זה ואי זה הוא שיוכל להכריח הצבור שנוהגים להחזיר ה' אלהיכם אמת לבטל מנהגם להחזיר אני ה' אלהיכם במקום שהיו מחזירים ה' אלהיכם אמת

וזהו הנראה לע"ד אנכי הטרוד והעלוב אליא מזרחי עם היות דברי פי חכם חן ודברי הרב אינן צריכין חזוק מ"מ לבקשת הרב יצ"ו נדרשתי לחוות דעי אף אני שאע"פ שמנהג מבטל הלכה וכמה דברים הניחו החכמים דלא כהלכתא כדי שלא לבטל המנהג כל שכן בדברי חכמי הקבלה אשר חכמתם בזמנינו מציאותה קשה ואין אדם יכול לרדת לסוף דעתם ואין כח באדם לבטל מנהג או הלכה ע"פ גזירתם וכבר ידוע שהנחת תפילין בחול המועד כתוב בספר הזוהר שהוא אסור ומאן דמנח להו מדחי חותמא דמלכא עילאה דשרא עלן בגין דיוקנא דאינון עבדין וכו' והאריך בזה הרב כמו שכתוב ועכ"ז לא מצינו הפוסקים אסרו זה מצד דברי רבי שמעון בן יוחאי והרא"ש היה מניחם ומברך עליהם ואין ספק שהרא"ש וכיוצא בו מה ידענו ולא ידע הגם כל רז לא אנס ליה ולכן הפוסע על ראשי עם קודש לחלוק על האמת ולקיים דבריו פורץ גדרו של עולם וראוי ליעצו שלא לחלוק על הרבים וזהו הנראה לע"ד. נאם אליא הלוי זעיר שם

מה לאדם אחורי המלך היושב על כסא ההוראות ומי כמוהו מורה יורה קורא לבא במרומים עלי דרך בורא ומי אני להחזיק דברי הרב מ"מ נדרשתי לאשר שאלוני שהאמת הוא אין ראוי לחלוק עם הרבים צא ולמד מן רבי אליעזר מנחם בהכ"ר שמואל קבולי זלה"ה

הלא טוב אמנה כי הקבלה היא חכמה רמה איומה כנדגלות בה סתרי תורה ליודעי פשר דבר וממנה יפרד טוב טעם ודעת למשכילים המזהירים כזוהר הרקיע אך בזמנינו זה אפס המדע הזה וסתרי תורה נעלמו מעיני כל רז לא ידע אנוש ערך החכמה הנשגבה כזאת וכל המחזיק בה יקרה לו מההיזק והסכנה חלק רב ועל כיוצא בזה הזהירונו ז"ל במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור ודי לנו במה שהורונו חכמי הקבלה האמתית המסכמת מכל צד בפירוש התורה ומצותיה ע"פ המסורה לאיש איש עד ימות משה והיא הנקראת תורה שבע"פ אשר בגללה עלה משה למרום ועמד מ' יום ומ' לילה ללמוד כלליה ופרטיה במדות הנמסרות לו מפי הגבורה ובדברים אלו אנו מחוייבים להתעסק כי הם חיינו ואורך ימינו ואחרי דבריהם לא נשנה אחת דתו להמית כל אשר ימרה את פיהם וכל העובר ע"ד חכמים חייב מיתה אך יתר הרמזים אשר בהם בלו ימיהם חכמי הקבלה עם היותם מסתרי ומעניני המושכלות לא צוינו עליהם כי אלו נשארו להתעסק בם יחידי סגולה ואשר חננו ה' יתר שאת ויתר עז וזה בזמנים אשר היו לפנינו אשר נשארו ב' ג' גרגירים בראש אמיר שטו ולקטו בהם א' מעיר וב' ממשפחה ולא כל הרוצה ליטול את השם יטול כי דברים הם שכבשם כבשונו של עולם ובזמנינו זה תם זכות אבות ואין מחזיק בצדק בחכמה הזאת אדרבא הם הורסים פינות התורה ועמודיה יתפלצון מקול מחצצים הם העברים העורים לא ידעו דרך ישכון אור ימששו כעור וילאו למצוא הפתח ובמקום שחשבו להרויח פתע ישברו ואין מרפא ורבים מעמי הארץ מתיהרים באמרם סוד ה' לנו מורשה לנו המים העליונים לא לכם בעלי התלמוד ההולכים בחושך ולבם בל עמם טח מראות עיניהם והדבר אין בהם חכמים המה להרע לנפשם כי החזיקו במה שקצרה יד שכלם ורוצים לעלות במעלות אין בידם ספק להגיע אל תכלית ויעלו חרס בידם להתגרד בו והיה להם למוקש ואם איש מבני ישראל ירצה לעיין בקבלה ראוי לעשותה כלי חמדה לעצמו יבין מה שיבין באימה