רבי אליהו מזרחי(רא"ם) ז

סימן א

נשאל נשאלתי על חזרת השלש תיבות של קריאת שמע אם ראוי להכריח הצבור שלא היו נוהגים בחזרה שיהיו מחזירים אותם אם לא ושהצבור שהיו נוהגים בחזרת ה' אלהיכם אמת אם ראוי להכריחם להחזיר אני ה' אלהיכם אם לא

התשובה הא דנסתפק לכון אם ראוי להכריח הצבור שלא היו נוהגים בחזרה שיהיו מחזירים אם לא נראה לי לעניות דעתי דאין ראוי להכריח על זה מכיון ששום פוסק מכל הפוסקים המפורסמים לא דבר בזה אלא אדרבא אמרו בפרק אין עומדין אמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ומשתקין אותו מתיבי הקורא את שמע וכפלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מלתא מלתא וכפלה הא דאמר פסוקא פסוקא וכפליה ופ' רש"י תיבה תיבה כפלה מגונה הוי שתוקי לא משתקינן ליה וכן כתבו התוספות פסוקא וכפליה משתקין אותו דמחזי כעושה שתי רשויות ובה"ג ור"ח מפרשי אפכא פסוקא פסוקא אין משתקין אותו מיהו מגונה הוי מלתא מלתא משתקין אותו וכן כתב גם הרמב"ם ז"ל קרא מלה אחת וכפלה כגון שקרא שמע שמע משתקין אותו וכתב הטור וצריך ליחוש לדברי שניהם ודוקא אם כפל כל הפרשה אין לחוש וכיון שכן מי הוא זה שיוכל להכריח הצבור שלא היו נוהגים בחזרה שיבטלו מנהגם שיחזירו ואף על פי שבעלי הקבלה קצתם היו מדקדקים במספר התבות והיו מכוונים להשלים בחזרה הזאת חשבון הרמ"ח אברים לא היו מכריחים את בעלי הקבלה האחרים שלא היו יודעים החזרה להחזיר שהרי לולא ההוא ינוקא ששמעו מפיו שאביו היה מחזיר הג' תבות כדי להשלים חשבון מספר האברים ובא אחר כך במקרה רבי יהודה בריה דר' פנחס והעיד משם רבי יוחנן בן נורי שאמר משם רבי יוסי בן דורמסקית משמיה דרבי עקיבא לא היו מחזירין ואלו היה הדבר הזה מהדברים שראוי להכריח בהם מדוע לא פרסמו הראשונים שהיו יודעים החזרה לכל בעלי הקבלה וגם לכל ישראל שיהיו מחזירים אבל היו יודעים אותו הם לבדם לעצמם ולא היו מפרסמים אותו והיו טועים בזה אפילו בעלי הקבלה עצמם וכל שכן שאר העם הנה זאת ראיה גדולה שאין זה מהדברים שראוי לפרסם ולהכריח לרבים ומסתמא (ו) כל ישראל היו קורים קרית שמע שלא בחזרה מפני שלא היו מקפידים על החשבון הזה אלא יחידי הסגולה בלבד שהיו מקפידים על זה והיו מחזירין כדי להשלים החשבון עם החזרה ומפני שהיו מכוונים במספר התיבות כדי להשלים מספר האברים לא היו חוששין מההיא דהאומר שמע שמע משתקין אותו (עד) דשאני התם משום דאינן יודעים בטיב החזרה ומחזי כעושה שתי רשויות אבל יחידי הסגולה שמכוונים בקריאתם על חשבון התיבות ומכוונים בחזרה הזאת להשלים חשבון האברים אין בזה חששא משום דשתי רשויות ומחזירין הג' תיבות כדי להשלים החשבון אבל שאר העם כסתם אנשי הצבור אין ראוי להחזיר משום דהוי בכלל האומרים שמע שמע דמשתקין אותו ולא זו בלבד אלא כל דבר ודבר שלא הוזכר לא בתלמוד בבלי ולא בתלמוד ירושלמי ולא דברו בו הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים ועליהם אנו סומכים כל עניני הדת בכלל (ו) אין אנו יכולים להכריח בו אע"פ שבעלי הקבלה דברו בו מפני שדבריהם אינם אלא על צד הרמז שמרמיזין הם לעצמן שהיו בקיאין על זה אבל בזמנינו זה שבעונות הרבים אין אנו מכוונים בתפלותינו להרמיז במה שראוי להרמיז והלואי שהיינו מכוונים על פשט דברינו היוצאים מפינו אין אנו יכולים להכריח העם בדבר מהדברים הרומזים לעליונים ולא שמענו בזמנינו לשום אחד מבעלי הקבלה הגדולים והמפורסים שיכריחו את העם באותן הדברים הרמוזים לבעלי הקבלה לדברים עליונים כשלא דברו בם חכמי התלמוד והפוסקים הבאים אחריהם

וכן הא דנסתפק לכון אם ראוי להכריח הצבור הנהוגים בחזרת ה' אלהיכם אמת להחזיר אני ה' אלהיכם כפי מה שכתוב בספר קנה או ראוי שיחזיקו במנהגם כפי מה שכתוב בספרי הרב רבי מנחם רקנט משם מדרש רות וכפי מה שכתוב גם כן בספרי התקונים של רבי שמעון בן יוחאי או יש לומר שכיון שבקצת ספרים מספרי רקנט כתוב אני ה' אלהיכם וכן בקצת ספרי מדרש רות ומקצת ספרי התקונים ראוי לסמוך עליהם ולשבש הספרים האחרים מכיון שכתוב בכל הספרים של ספר קנה אני ה' אלהיכם ופי' שמלת אני רומז על חכמת אלהים כמו אני חכמה אלפים לעולם קדומה

התשובה נראה לי לעניות דעתי שאין להכריח הצבור הנוהגים בחזרת ה' אלהיכם אמת שיחזירו אני ה' אלהיכם מכמה אנפי חדא שאין ראוי לשבש כל ספרי רקנט שאומרים משם מדרש רות ה' אלהיכם אמת בשלש מקומות אחת בלשון הינוקא ואחת בלשון רבי יהודה בריה דרבי פנחס שהעיד משם רבי יוחנן בן נורי שאמר משם רבי יוסי בן דורמסקית משמיה דרבי עקיבא ואחת בלשון בתפלה תקנו שלש ברכות ראשונות וג' אחרונות ובקרית שמע תקנו ג' שמות בראשונה וג' שמות באחרונה ה' אלהיכם אמת וכל ספרי מדרש רות וספרי התקונים מלבד קצת מהם א' ממאה שכתוב בהם אני ה' אלהיכם שבזה יש מקום שיטעו התלמידים והסופרים להיות חושבים שמלת אמת איננה מגוף הק"ש והוא בנקל שיטעו רוב המעיינים וכותבים בס' הנראה להם מצד עיונם ומשבשים הספרים

שנית שיש להוכיח מלשון הר' מנחם רקנט שהביא משם מדרש רות שהג' תיבות שתקנו להחזיר הם ה' אלהיכם אמת מהטעם שנתנו בחזרה שאמרו וכדי שלא יפסיק לבאמת שזה מורה שאם לא יחזירו ה' אלהיכם אמת יהיו מפסיקין בין הק"ש לבאמת וא"כ ע"כ לומר שמלת אמת היא אחת מהג' תיבות של חזרה ולכן בחזרתה עם וה' אלהיכם שמכוין בזה כדי להשלים חשבון האברים היא נכללת עם הק"ש ושוב אין הפסק בין הק"ש לבאמת וכשאין מחזירין ה' אלהיכם אמת אז הק"ש הוא לעצמו ומלת אמת היא דבקה עם ויציב ונכון הבאים אחריה אבל לדעת הגורם החזרה אני ה' אלהיכם אין טעם למה שאמרו שטעם החזרה היא כדי שלא יפסיק בין הק"ש לבאמת דמ"ט כשמחזיר אני ה' אלהיכם אינו מפסיק בין ק"ש לבאמת וכשאינו מחזיר אני ה' אלהיכם הוא מפסיק בין הק"ש לבאמת והלא בין כך ובין כך לעולם מלת אמת היא עומדת לעצמה מאחר שאינה מג' תיבות החזרה

שלישית שיש להוכיח ממה שכתב אח"כ שבתפלה תקנו ג' ברכות ראשונות וג' אחרונות ובק"ש