רבי אליהו מזרחי(רא"ם) סא

הנזכר אל תפצירו בי כי איני רוצה להעיד עד שיחרימו הקהל יצ"ו וכשיחרימו אז אומר האמת ולא הניחוהו לזוז משם עד שהעיד עוד אמר בפנינו ר' שמואל מקנז שותפו של כהן שאמר לו הכהן הנז' קודם שיעיד מה שאני מעיד עתה אינו אלא לקיים שבועתי אשר השביעני להעיד משה ישראל מאיר ן' גבאי

מה שעבר בפנינו אנו החתומים למטה כן היה כי יום א' היינו קצת מאנשי קהלנו יצ"ו מתוכחים עם כ"ר יוסף גאקון על אודות קדושי חיים עד שהיה כ"ר יוסף הנזכר טוען בעדו ותומך בידו בכל מאמצי כח ויגש אליו אחד מהעומדים שם ויאמר לו למה יעשה אדוני כדבר הזה שאתה מחזיק ידי זה הרשע שזה אינו אלא חסרון כבוד לך אז ענה כר' יוסף גאקון ואמר בכעס ומה יכולתי עשות ומעותי בידו משה ישראל מאיר ן' גבאי

בפנינו אנחנו החתומים למטה העידו בפירוש אנשים כשרים להעיד ר' יוסף בן ברוך ורבי שמואל ן' חומיט ורבי יצחק זוקולון ואחרים מלבד אלה ששמעו מפי חיים דוטול שהיה מתהלל ומתפאר כי בהיותו בבית ר' משה מסכוט שבא על אשתו של רבי משה הנז' ועל בתו עזיזא וכזה שמעו ממנו הרבה פעמים מתהלל ומתפאר שבא על אמה ועל בתה משה ישראל מאיר ן' גבאי

עוד שאל מאתנו ר' משה מסכוט הנזכר שנחקור הדיינים אשר קבלו העדות השני בנזלי האם הם יודעים בטיבו של עדות אם לאו ואם עשו דרישה וחקירה לעדים כראוי ולפי שלא נמצא מהם בעיר כי אם רבי מנחם ברבי משולם שהוא אחד ממקבלי העדות בנזלי והוא אחד מהחתומים בכתב אשר בא לנו משם והוא גם הוא יודע וירא שמים יותר מחבריו ואנחנו החתומים למטה שאלנו את פיו ונודע לנו מדבריו שאינו יודע בטיב קבלת העדות ולחקור ולדרוש וכן הודה הוא בפנינו ואמר אנחנו לא שאלנו לעד אלא מה שהודה הוא אמר מאליו מאיר ן' גבאי אפרים

העיד רבי יוסף גבאי ואמר מעיד אני שראיתי יום אחד שיצאתי מבית הכנסת סמוך ליציאת סוכות משנת הרע'"ו את גרשום שהעיד על קדושי חיים ושמעתי שהזכיר שם השם הזכרה עצמית לבטלה ועל זה קללתי אותו ובאותה שעה נשבע בהזכרת השם שלא לעשות דבר אחר ועשאו באותה שעה וכפר על שבועתו שנשבע לפני והתרתי בו ועם כל זה לא חשש. עוד העיד ר' דוד ברודו שאותו שאומרים עליו שהוא עד בקדושי חיים דוטול היה פועל באומנות הצמר וראהו מצחק בקובייא ושמע מפיו הרבה שבועות בהזכרת השם לשוא ולשקר

במותב תלתא בבי דינא כחדא הוינא והעידו לפנינו הנזכרים לעיל על העדיות הנזכרות ושמענו הכתוב לעיל מפיהם בפנינו חותמי מטה הודה כר' יוסף גאקון בבית הכנסת בשעת ערבית כי הוליכו את שמואל כהן שהוא אחד מהעדים של הקדושין להעיד לפניו ולא השיבו על ענין העדות כרצונו רוצה לומר שלא היה העדות מסודר והשליכו מעליו בחרון אף וזה היה הרבה קודם שיצא הקול בענין הקדושין כי אחר זה העיד שמואל לזה בנזלי פעם יראה מכאן כי ר' יוסף גאקון היה יודע כי היה מבקש חיים עדי שקר מאיר ן' גבאי משה ישראל

אלו הם הדברים הכתובים בקונטריס השלוח לי על ענין הקדושין אשר הוציא חיים הנזכר לעיל קול על עזיזא הנזכרת לעיל ובקשתם ממני להודיע דעתי בזה אם היא צריכה גט אם לא

התשובה הא מלתא צריכא רבה ובעיא צלותא רבה והתיישבות גדולה ודקדוק מאד ובפרט בענין האישות שצריך להמשך אחרי המחמירים ואין כל אדם רשאי להכניס עצמו בדיני גיטין וקדושין אע"פ שיהיה חכם כדאמרינן בפ"ק דגיטין בהדיא בעא לאיתויי גיטא אתא לקמיה דר' אחי דהוה ממנא אגיטא אמר ליה צריך אתה לעמוד על כל אות ואות ופרש"י דהוה ממנא אגיטי דקיימא לן כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם והוו ממנו גברא רבה לאורויי היכי נעביד וכמה חכמים גדולים היו בזמנו שהיו בקיאים בכל התורה כלה ועם כל זה לא היו סומכין אלא על אותו הממונה על הגיטין מפני ששמושא עדיף מלמודא והוא היה בקי ומורגל בשמושן והאחרים לא היו רשאים להתעסק בם ובפרקא קמא דקדושין אמר רב יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם ופרש"י לא יהא לו עסק עמהם להיות דיין בדבר שמא יתיר אסור ערוה וזהו עוות שאינו יכול לתקן ושם אמרו אפילו לא שמיע ליה הא דרב הונא אמר שמואל דאמר הלכה כרבי יוסי דאמר דיו ופרש"י כלומר מי שכיחא הא או לא שכיחא שיהא אדם נותן גט או קדושין לאשה ואינו מפרש לה אמר ליה אין הכי נמי דאי לא שמיע ליה הא דרבי יוסי אין לו להיות מתעסק עמהם אע"פ שהוא בקי ומומחה בכל הלכות גיטין וקדושין מלבד זה עוד אמרו שם כד נח נפשיה דר' אסי יתבי רבנן וקאמרי בשמעתתיה דר' אסי דהא דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם אמר ר' אסי עליה אמר ר' יוחנן וקשין לעולם יותר מדור המבול שנאמר אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו ופרש"י קשין לעולם דיינים המורים בעריות ואינן בקיאים יותר מדור המבול דכתיב בתריה על זאת תאבל הארץ אומלל כל יושבי בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו וגו' ואלו בדור המבול לא נגזרה גזרה על דגים שבים שנאמר מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים מאי משמעה פירוש היכי משתמע מקרא דאלה וכחש וגומר דקאי על אסור עריות ואמרו כדמתרגם רב יוסף מולידין בנין מנשי חבריהון חובין על חובין מוסיפין והרבה מנעתי את עצמי מלהכנס בהוראה הזאת כי רבו הדקדוקין ובקל אדם יכול לטעות בהן והוא פסול ממזרות אך לא יכולתי להמלט מרוב הנכבדים המעולים המפצירים אותי ובפרט הנכבד המעולה הרופא המובהק הה"ר יוסף המון ואשא את כפי אל ה' לחשכני משגיאות שלא אכשל בדבר הלכה ובזה אתחיל ואומר דהך אתתא דנדון דידן לכאורה משמע דאין לפטרה בלא גט משום דמאי זה טעם אתה בא לפטרה אי משום דקבלת העדות שבתירייא ושבנזלי היו שלא בפני בעל דין דהיינו בפני עזיזא הנזכרת דאנן יבא בעל השור