רא”ה כתובות כא

אבהו זאת אומרת כותבין שובר. ופרישנא במתני' דלא קשיא ליה כיון דליכא כתובה בידה אמאי גביא מעיקר' כלל. דאיכא לאוקמוה כשחייב מוד' כדפרישנ' במתני'. וכ"ש לדברי הגאונים ז"ל שהם סבורים שהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום אפי' במקום שכותבין כתוב'. ואע"פ שאין שטר כתוב' יוצא מתחת ידה. וכן לפי דעתנו שהיא נאמנת לומר לא כתב לי. אבל לפי דעתנו קשה היכי ש"מ שכותבין שובר דשאני הכא דלא אפשר דאפי' בעדי' נמי מציא גביא. וכיון דכן אפי' מהדרא ליה שטר כתובה מאי אהני ליה דאכתי הוא צריך לשמרו מן העכברים. דאי לא הא מציא למיגבא מיניה בסהדי. וכיון דכן היכי תפשו' מינה בעלמא דשאני הכא דלא אפשר. ובמקום דלא אפש' ודאי כותבין שובר. וי"ל דאפי' הכי אלו הוה קים לן דאין כותבין שובר לעולם אינה גובה אלא א"כ מחזירתו שטר כתובה. דאע"ג דלא מצי למימ' פרעתי בין הכי ובין הכי. מ"מ קל עליה לתובעו כששטר כתובת' בידה יות' מע"י עדים. ולדברי האומ' אין כותבין שובר לעולם מחמירין על המלו' כל מה שאפש' לחוש שמא יחזור ויגבה ממנו. וכיון דאמרת במתני' שנפרעת בעדים ש"מ דכותבין שובר ואפי' בעלמא. כשחייב מודה והלה אומ' אבד שטרי. וכ"ת ובעלמא היכי כתבינן שובר. ואמאי לא חיישי' שמא מכר שטרו ויבא הלוקח ויחזו' ויגבה ממנו כיון דאיכ' ריעות' דשטרא לא בידיה י"ל הא לא איכפ' לן דהא קיימ' לן דאית' לדשמואל דאמ' המוכ' שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול. וכ"ת א"כ תיפשו' מינ' לדברי האומ' כותבין שובר דאית' לדשמואל. י"ל היכריחא לא הוי דאיכ' לאוקמוה כגון שיש עדי' שאבד השטר דהשתא תו ליכ' למיחש כי היכי דלא חיישי' כי איתי' לשטרא. דכתב לה איהו נראה שפרש"י ז"ל דכתב לה איהו בעדים דהכי כתב במתרצת' דאמרי' אלא כל אבדה כהטמינ' בפנינו דמי נשרפה כתובתה כו' נשרפ' בעדים אלמ' קסבר דכי אמרי' נמי דכת' לה בעדי' קאמרי' דאי לא לא בעינן עדים בשרפה דכיון דבכתיב' ליכא עדים רק אפומא מהימנא לומ' נשרפ' מיגו דאי בעיא אמר' לא כתב לי דהא מקום שאין כותבין הוא ולדידי' מפרשי' דכתב לה איהו בעדי' ומאי איבד' באור נמי בעדים. ואינו נכון דא"כ מ"ט מוקמינן לה במקו' שאין כותבין אפי' במקו' שכותבין נמי כיון דיש עדים דנשרפ'. ובתוספו' כתבו דאיצטריך דאי במקום שכותבין כיון דנשרפה אע"פ שנשרפה בפני עדים. הוי לה כשאר שטרות דעלמא ונאמן לומר פרעתי. ואף ע"ג דאית לה לאוקמוה בשחייב מודה דהכי אית לן לאוקמוה לר' אבהו. עדיפא ליה השתא דמוקמינן לה במקום שאין כותבין ואע"ג דכתב לה איהו כיון דנשרפה ע"י עדים הוה לה כמאן דלא כתב לה ואזלינן בתר מנהגא ואינו נאמן לומ' פרעתי. וזהו לפי שטת הרב אלפסי ז"ל שלא אמרו הטוען אחר מעשה ב"ד אלא במקום שאין כותבין. ולא במקום שכותבין כיון שאין כתובה בידה. ואף לפי שטתו אינו מחוו' כיון דנשרפה כתובתה בעדים. והפי' הנכון כמו שפירש הרב ר' אברהם אב"ד ז"ל דכתב לה איהו דקאמר' איהי דכתב לה איהו. ומאי איבדה איבדה באור דקאמר' איהי. ומהימנא מגו דאי בעיא אמרה לא כתב לי. ולפום האי פי' הא דמפרכינן וליחוש דילמא מפקא ליה לכתובתה אף על גב דמהימנא לדידן במאי דקאמר' ומהימנא לה דאיבד' כתובת'. מגו דאי בעיא אמרה לא כתב לי. הכי פרכינן אי איבד' מאי הוי כיון דאמרת השתא דאין כותבין שובר ניחוש דילמא משכח לה ומפקא לה וגביא בה. וכ"ת ולדידן אמאי לא אוקמה אפי' במקום שכותבין וכשיש עדים שנשרפה. י"ל אי דאיכ' עדים לימרו עדים מאי הוה כת' בה ואי אמר' בשיש עדים לזו ולא לזו לא ניחא לן לאוקומי בהכי. והכי שיטת' דתלמודא כדמוכח בבא בתר' גבי אומן אומ' שתים קצצת לי. והא דאמרי' ועוד הטמינה מאי איכא למימר השתא הוא דקשיא לן. אבל מעיקרא קס"ד דהכי קאמר הטמינ' כתובת' אינה יודעת היכן הטמינה אבל כפשטא ליכ' למימר דבהא כ"ע ס"ל אין כותבין שוב'. אלא כל אבד' כהטמינ' בפנינו דמי ולא יהבינן לה נשרפה כתובתה כו' פי' ע"פ עצמה ולעולם במקו' שאין כותבין ואמרה איהי דכתב לה ולא במקו' שכותבין ונשרפה ע"פ עדי' כדפרישנא ואמרי' דאם שחקו לפניה או רקדו לפניה או העבירו לפניה כוס של בושרת או מפה של בתולים אם יש עדים מכל אחד מאלו כתובתה מאתים. איכ' נוסחי דכת' להו לעיל אבדה כתובת' העמינ' כתובת' נשרפה כתובת' ולפום הא סלקא שפיר האי אוקמת' אבל לנסחי דגרסי' לעיל אבדה כתובת' נשרפ' כתובת' העמינ' כתובת' אמרי דהשתא תרוצי מתרצי' לה דהאי לא איכ' לפרושי דהכי קאמר דאבדה כהטמינה

(שם) וליחוש דילמ' מפקא עדי' כו' לרב פפא מקשי' בין אמתני' בין אמתנית' דקאמ' במקום שאין כותבין כתובה עסיקי' דכיון דכן כותבין שובר דליכא למיחש למידי דמאי טעמא אין כותבין שובר משום חששא השתא ליכא למיחש דהא ליכא כתובה. ואכתי כי ליכא כתובה מאי הוי ניחוש דילמא מפקא עדים בהאי בי דינ' וגביא והדרא ומפק' עדים בהאי בי דינא וגביא. ומהדרי' דהא לא אפש' ובמקו' דלא אפש' וודאי כותבין שובר

(שם) מאי כוס של בשור' אמר רב אדא בר אהב' כוס של יין של תרומה מעבירין לפניה ופריש רב פפא לומר זאת ראשית כתרומה ראשית תניא ר"י אומר חבית של יין מעבירין לפניה אמ' רב אדא בר אהבה בתולה מעבירין לפניה סתומ' בעולה מעבירין לפניה פתוחה אמאי נעבר קמא בתול' וקמ' אלמנ' לא נעביר כלל. זמנין דתפש' מאתים ואמר' אנא נמי בתול' הואי והא דלא איעברו קמאי איתנוסי הוא דאיתניס פרש"י ז"ל אונס שכרות וגבי הינומא וראשי פרוע ל"ל הכי דשע' נישואין הוא ואין נושאין אלא כן. ותו דלאו שעת שכרות הוא והא דאמרינן לקמן אלמנה מאי ותני רב יוסף ארמלת' דלית ליה כיסני. איכ' למימר דלפני סעוד' היו באין שלא בשעת שכרות. ויש ספרים שכתוב בהם ארמלתא דאית לה כיסני ולא בתולה וזו היא ראיתה. והא דאמרי' זימנין דתפשה מאתים פי' הרב ר' אברהם אב"ד ז"ל שלא בעדים דאי תפשה בעדים מאי הוי הא ק"ל תקפה אחד בפנינו מוציאין אותה מידו. ואמרי' נמי תקפו כהן מוציאין אותה מידו. ואפשר דאפי' בעדים ושאני הכי דהרי מילתא דעבידא לאיגלויי היא וכבר כתבתיו שם

(שם) ר' שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת אמר ר' זירא קא מכסיף לן סבא כי נח נפשיה איפסיק ליה עמודא דנורא ביניה ובין עמא וגמירי דלא מפסי' אלא או לחד בדרא או לתרין בדרא. אמר ר' זיר' אהניא ליה שוטיתיה לסבא פרשו בבראשית רבא ונחת עמודא דנורא ואיתעבידא כמין שבישתא דהדס וזהו שהכירו שזכה באותה מצוה: ת"ר מעבירין את המת מלפני כלה וזה וזה מלפני מלך ישראל לא סוף דבר אמרו בדרך. שהוא הדין לכל דבריהם שהכלה קודמת וכן אמרו במסכת שמחות בפירו' המת והכלה הכלה קודם. המת והמילה המילה קודם שזה כבוד החיים וזה כבוד החיים. ואע"פ שאמרו אבל וחתן אבל קודם לא לענין אבל אמרו. אלא לענין אבל עצמו ולענין סעודתן ששתיהן כבוד החיים והטעם כמו שאמרו שם שזה אוכל ומאכיל אחרים וזה אינו אוכל עד שיאכילוהו אחרי' וכן הדין אם באו להתפרנס מקופה של צדקה שהכלה קודמת וזה שלא כדברי הרב ר' משה בר מיימון ז"ל. אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני כלה ושבחוהו חכמים. שבחוהו מכלל דשפי' עבד והאמ' רב אשי אע"פ שאמרו נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול דכתי' שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך התם פרשת דרכים הוי. ואע"ג דאגריפס לא הוה חזי למלכות כדאי' בסוטה בהדיא. כיון שנתמנה ראוי לנהג בו כדיני מלכו'

(דף י"ז) ת"ר מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה וכו' בד"א בשאין עמו כל צרכו אבל אם יש עמו כל צרכו אין מבטילין וכמה כל צרכו אמ' רב איוי' תליס' אלפי גברי ושית' אלפי שיפורי ואמרי לה תלוס' אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצו גברי מאבולה ועד שיכרא רב ששת אמ' כנתינתה מה נתינתה בס' רבוא אף נטילתה בששים