רב פנינים על משלי כח:ז

ושמא תאמר אם לא יעשה הוא יתברך בגינו להעשירו יעשה בגין בן כשר או בנים רבים אם יש לו שביום הנחילו את בניו ישאיר להם אחריו ברכה אל תחוש כי הלא טובה אמרת רבי מאיר באמרו למה איגע להעשיר כי הלא אניחהו לבני ואם בני יהיו צדיקים לא יחסר לחמם ואם יהיו רשעים אניח ממוני לאויבי ה' וקרוב לזה יאמר שלמה בחכמתו מה בצע בהעשיר הצדיק רק בצמצום מאכלו והלא נוצר תורה בן מבין לומר אם בן הרש נוצר תורה שיהיה צדיק גם כי יחסר לחמו ולא ינחל ממון מאביו לא יבעוט כי יהיה בן מבין וזה אמר בן ולא אמר איש שעל בנו ידבר ואם הוא שיהיו בניו בלתי כשרים גם שיהיו רבים לא עליהם נאמר זכותא דרבים כי ורועה זוללים שיגע להעשירם יכלים אביו שבשמים חלילה שיגע ומטריח כלפי מעלה ישפיע עליו הוא יתברך טוב לאויביו יתברך:

(ה) הנה הודעתיך כי הרש שעושק דלים יבא עד ככר לחם עד יתקן אשר עותו ויחונן דלים אל יעלה על רוחך שבחוננו דלים לא ייטב לו רק שיתקן עותו בלבד וישאר רש כשהיה כי הנני מודיעך שכרו והוא כי הנה הקב"ה נוטל הון של מרבה הונו ברבית ונותנו לו כי הלא מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו כי קודשא בריך הוא לא עביד דינרים אלא שקיל מן דין ויהיב לדין כמאמרם ז"ל ברבה והוא ענין ועניתיך לא אענך עוד כמדובר:

(ד) או שעור הכתובים עוזבי תורה להתנצל ששנו ופירשו יהללו רשע המוצלח על כן פורשים כמוהו להצליח ושומרי תורה יתגרו בם באמור להם אנשי רע וכו' כמפורש:

(ו) משיבים עוזבי תורה ואומרים הנה טוב רש טרם יעשוק דלים שהיה הולך בתומו בלי עון ועם כל זה היה רש מעקש דרכים בין במה שבינו למקום בין בינו לבריות ועם כל זה והוא עדיין עשיר ולמה לא יסירו עשרו ממנו:

(ז) משיבים שומרי תורה ואומרים מה שהעקש הוא עשיר הוא כי יכין רשע וצדיק בנו ילבש כי יבא נוצר תורה בן מבין ויאכלנו ומה שהולך בתומו הוא רש אולי בניו יהיו זוללים ואין הקב"ה חפץ יהיה רועה זוללים: