רב פנינים על משלי כח:ו

ושמא תאמר הלא זה יהיה על דלי דלות הבא לו באחרונה שירד מגדר רש עד גדר אין לחם כלל אך מה תשיב על רשותו הקודם לעשקו דלים כי הלא ידע הוא יתב' כי לא לטובתו היה רשותו כי אדרבה נמשך ממנו היותו עושק דלים לזה אודיעך כי טוב רש וכו' והוא בשום שכל והבין שהיה ראוי יאמר מעשיר עקש דרכים ולא והוא עשיר וגם אומרו דרכים בפת"ח הכ"ף ולא בחיר"ק אך יאמר אל תתמה על רשות הרש והוא גבר על חטאיו וגלוי היה לפניו יתב' יאשם בעמו כאשר עשה כי רצץ עשק דלים ולא לטובתו היה עמו כי יתכן שגלוי היה לפניו יתברך שאלו היה עשיר אם היה חוטא באחד היה אז חוטא בשתים וזהו טוב רש הולך בתומו וכו' והוא כי יש תום מיוחד לרש הוא לבלתי הרהר על רשותו וזה הלא אם חטא בינו לבריות ועשק דלים הלא הלך בתומו בינו למקום לזה טוב לו מאלו היה עשיר כי עתה נעקש באחד מהיות עקש דרכים שהם שרים אם היה עשיר וזה אמר והוא עשיר כלומר והוא הרש הנזכר כי אם היה עשיר היה חוטא יותר ככתוב אצלנו כי נסיון העושר גדול משל עוני כי אם העוני הכשירו לחטוא בא' בלבד אם היה עשיר היה נעקש גם ממנו לה' והיו שנים ועד ממהר מה שהעוני לא הספיק להכשירו לגמרי יורה שהכנתו לא טובה בעצם שודאי בעושר היה חוטא יותר: