רב פנינים על משלי כב:א

ושמא תאמר אם כן אפוא אחוז מזה והוא הסברא השלישית שהוא יתברך המוריש ומעשיר לאדם לפי מעשיו ובזכותא תליא מילתא ולא במזלא גם היא לא תהיה משתי ראיות אחד כי הלא ראינו נבחר שם מעושר רב כי כמה פעמים נראה בעינינו בחר ה' בבעל שם טוב מבעל הון כאשר בחר באהרן ולא בקרח בעל עושר רב ורבים כאלה ואלו תאמר שאין עושר ניתן רק על ידי זכיות אם כן בעל עושר רב הוא בעל זכיות מרובים וההפך ברש ואם כן אפוא למה לא בחר ה' בבעל עושר רב שרבו זכיותיו מבבעל שם טוב והוא רש שיורה שנתמעטו זכיותיו וכשמו לא כן הוא אך אין ספק שאין העושר הוראת זכות דלאו בזכותא תליא מילתא. ועוד ראיה שנית והיא ראית רבותינו ז"ל שנראה בעינינו תרי רבנן חסידי דליכא למימר דילמא חד מנייהו אין תוכו כברו דהא מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא ששניהם נושאים חן בעיני ה' ובבי מר סמידא לכלבי ובבי מר גושקרא לאינשי לא שכיח וזה אמר מכסף ומזהב חן טוב וכו' לומר הנה אין ספק שאם איש אחד כסף וזהב ירבה לו ונגד פניו איש נושא חן בעיני היוצר בכל קראו אליו קורא לאלוה ויענהו שהחן ההוא טוב לבעליו והוראת זכות מהכסף והזהב: