רב פנינים על משלי טז:כו

וטוב לך לזכות את הרבים כמוני מלזכות את עצמך לבדך אם תמנע פיך מלהשמיע והוכיח במישור גם שתעמול בתורת ה' תמיד וזה אמר נפש עמל וכו' לומר הנה הודעתיך כי את הרבים היית מזכה בדרוש להם ולא כעולה על רוחך כי לא תזכה אותם כי היודע לא יצטרך והאויל איננו לומד ואם כן אפוא אמור מעתה כי לו תפשת עסק תורה בינך לעצמך היית מאבד טובה הרבה כי אינו דומה המזכה את עצמו לבדו למזכה נפשות רבות וזהו נפש עמל בתורה כמוך שלא חפצת רק לעיין בינך לבינך ולא לזכות לזולת עמלה לו לבדו ולא זיכה את הזולת במה שאכף עליו פיהו שאכף וסגר עליו פיו כי אלו היה פותח פיו ודורש היה מביא טובה עליו יותר מבהיותו עמל לו לבדו באופן שמה שאכף פיהו הוא על עצמו ולא על הזולת כי גם אליו הוא ההפסד והעדר זכות כמדובר למעלה כלל הדברים כי טוב לגבר כי יעסוק בחכמה ובבינה ואחר כך ישמיע גם כן לרבים להדריך ולהישיר למען יהיה גם זכות הרבים תלוי עליו ובדרך הזה לא יקשה מה שחזר שלמה בחכמתו לומר פסוק יש דרך ישר לפני איש כו' אחרי אמרו אותו למעלה: