רב פנינים על משלי טז:כה

ועל האיש החכם ויבן מעצמו אשר חשבת כי מקור חיים שכל בעליו ועל כן לא תועיל לו תוכחתי כי שכל וכי שיג לו להשיג האמת אל תתמה על החפץ כי גם הוא ילמד כי הלא יקרה שגם החשוב הנקרא איש יראה לו לפי שכלו דרך שהוא ישר בעיניו והוא טועה לפי האמת והוא כי תחלתה טובה ואין רעתה רק באחריתה וגם הבעל שכל ישגה בה כי ישקיף אל אשר לפניו ולא אל מה שאחריו ואם אשכילהו בינה ישוב מרוח מבינתו וזהו יש דרך ישר לפני איש כלומר מה שהוא לפני האיש שראשיתה מה שלפניו הוא ישר אך ואחריתה דרכי מות שמדרך א' יסתעפו דרכים רבים רעים וממיתים ועל כן ינא בלשון נקבה באמרו ואחריתה כי תעשה כנקבה היולדת דרכי מות נמצא כי גם ליודעים תועיל חכמת מוסרי כי יש טועה בידיעתו כי יראה דרך ישר לפניו ואחריתה מרה ואתה תשכילנו יבין לאחריתו: