רב פנינים על משלי יג:ט

משיב שנית המתעשר ונוצר אוצרות זהב לו ואומר אור צדיקים כו' לומר הלא במדתי אשר אחזתי מתקדש שם שמים ונהפוך הוא במדתך כי הלא אשר ידעוך באוצרות זהבך ותפליא לעשות צדקה וחסד עד בלתי השאיר לך כל מאומה והמה יביטו יראו בך כי הנך רש ונקלה נודד ללחם איה הלא ילעיגו לך יפטירו בשפה נגד עושי צדקה ויתנו תפלה לאלהים חלילה באמרם ה' יתן אומר עשר בשביל שתתעשר ומי כאיש הזה גשם נדבות יניף פעם אחד ואלהים עזבו עיף וצמא בחוסר כל באופן רשעים יעלוזו וידברו עתק וצדיקים יעצבו כי לא ימצאו מענה אך לא כן אנכי כי עושר שמור לי לרעתי ליפדות ממנה כמדובר ובזה יתקדש שם שמים כי אור צדיקים הוא יצרם הטוב המאיר להם ישמח בראותם שעל ידי תתי צדקה בעת צרה תצילני ממות וישישו בשמחה ויהיו ששים ועושים צדק ונר רשעיים היא נשמתם המטומאה ידעך בראותם כי צדקתי תפדני מיד רשעים ויכירו כי רחוק ה' מרשעים וקרוב אל צדיקים: