רש"י על יבמות קטז:

עד אחד בקטטה - קטטה בינו לבינה והלך למדינת הים ובא עד אחד ואמר מת מי מהימן אי לא:

אלפוה שיקרא - בתמיה. אם כרבי יהודה סבירא להו דאינה נאמנת אא"כ בוכה למה הורוה לבכות:

מתני' אלא בבאה מן הקציר - שכך היה המעשה כדאמרי' לקמן ולא התירו חכמים אלא דוגמתו שיהא הדבר קרוב לנו ומירתתא ולא משקרא אבל ממדינת הים אינה נאמנת:

אלא בהווה - מעשה שהיה כך היה והוא הדין לכל מקומות:

גמ' לדבריכם - שאתם אומרים כעין המעשה שהיה בעינן:

אין לי אלא קציר חטים - דמעשה שהיה בקציר חטים היה כדלקמן:

גודר - תמרים:

עודר - מלקט תאנים:

הכא נמי - לענין מדינת הים:

שילפי - סוף קציר חטים. שילפי לשון שלף איש (רות ד׳:ז׳) שכבר היה הקציר משתלף ועובר:

ויעבירם בירדן ובספינה - משום מעשה שהיה בירדן ובספינה ונטמאו כדאמרינן לקמן:

ויזרקם בצד זה - של נהר דהיינו נמי דומיא דספינה שפורחין באויר על פני המים:

לא ירכיבם על גבי בהמה - בתוך המים דהיינו נמי דומיא דספינה שהאדם הנושאו יושב במקומו וספינתו נוטלתו ומוליכתו וספינה פעמים שהיא גוששת ונוגעת בקרקע:

אלא אם כן רגליו - של עליון נוגעות במים בקרקע:

על הגשר - דכארעא סמיכתא היא והאדם המעבירו הולך כל שעה ברגליו ואינו דומה לספינה:

תחוב בקרקעיתה - והאהיל הכלי של מי חטאת עליהן ונטמאו:

מתני' תנשא ותטול כתובתה - על פיה: