רש"י על יבמות קו:

מתני' עצה ההוגנת לו - כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך:

בלשון הקדש היו אומרים - במסכת סוטה (דף לב.) נפקא לן מקראי בפ' אלו נאמרין:

בכפר עיטם - בתלמידים היושבים שם לפני רבן בשעת החליצה:

גמ' קוראה - מאן יבמי (דברים כה):

וקורא - לא חפצתי לקחתה (שם):

חולצת ורוקקה וקוראה - ככה יעשה לאיש (שם):

דמקרי גט חליצה - המקרא את האשה בשעת חליצתה:

מודה רבא בלא אבה יבמי - דבעינן שלא יפסיק דאי מפסיק משמע דהאי לא ארישא קאי דאמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא כלומר לא מאן אלא אבה יבמי אבל בלא חפצתי לקחתה שהיא פתיחת קריאתו ליכא למימר הכי לא לעיל קאי ואי מפסיק לית לן בה:

ממאן עד יבמי - ומפני שהגט אינו משורטט לא בעי למיכתב כוליה פסוק דקי"ל (גיטין דף ו:) אין כותבין ד' תיבות בלא שרטוט:

משרטט - גט חליצה וכתב לכולא פרשתא אקרינוה לדידה מאן יבמי וגו' וכן כולם וקיימא לן שלש תיבות של מקרא כותבין בלא שרטוט ד' אין כותבין בפ' קמא דגיטין (דף ו:):

והא לא נתנו ליכתב - פרשה בפני עצמה במסכת גיטין בפרק הניזקין (גיטין דף ס.) דקתני אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה:

והלכתא כמר זוטרא - דכותבין דלא דמי לכותב מגילה לתינוק להתלמד בה דהתם אדעתה דפרשתא כתיב ליה דתיהוי כמגילה קטנה וקים לן (שם) תורה חתומה ניתנה אבל האי ספירת דברים הוא ולאו בקדושתיה הוא הלכך הלכתא כמר זוטרא דבמקום מצוה שרי:

וקלטתו הרוח - לרוק והעבירו שלא בא לפני היבם:

איכא בפניו - כיון שיצא מפיה היה בפניו:

להדי אפיה - לנגד פניו שיראהו למול פניו קודם שיקלטהו הרוח:

תומא - שומים:

גרגישתא - ארזיל"א. במעבה האדמה (מלכים א ז׳:מ״ו) מתרגמינן בגרגישתא דארעא: