רש"י על תמורה כד:

הא עדיפא - למישרי להטיל בו מום הואיל ועדיין לא קדיש כדי שלא יצטרך הכהן לשהותו אלא ימהר לשוחטו דאי לא שדי' בי' בעי לשהויי עד שיפול בו מום ואדהכי והכי אתי לידי גיזה ועבודה:

חסירא עדיפא - כלומר שמחסר ממנו אבר קודם יציאת רובו ויעשנו בעל מום: