רש"י על תענית יב:

תיר – ער כדמתרגמינן (בראשית מא) ויקץ ואיתער:

אהדורי סברא – אם צריך ממנו דבר שצריך הרהור אינו יודע לומר בעוד שמתנמנם:

וכי מדכרו ליה מדכר – כזה שמעת מדכר: