רש"י על תענית יב.

אכל ועמד – אע"פ שבירך ועמד משולחנו חוזר ואוכל ואין בכך כלום:

שלא סילק – את הטבלא דלאו עקירה היא ולא אסח דעתיה מאכילה וכסעודה אריכתא דמיא:

איכא דאמרי אמר רבא כו' – והלכה כאיכא דאמרי אוכל ושותה עד שיישן קבע ועד שיעלה עמוד השחר כרבי:

אבל ישן – הפסקה היא ושוב אינו אוכל:

התם – לאו ישן ממש אלא מתנמנם שומיליי"ר בלע"ז: