רש"י על סוכה כו:

ולא יאחז בקציצה - הן תפילין עצמן דפוס מושבן ורצוען ודומה לו במס' גיטין בהניזקין (גיטין דף נח.) ארבעים סאה קצוצי תפילין:

ליישן ביום - מפני ביטול תורה:

דמר - רבה בר נחמני:

כרב - דממנו למד מדת שינתו שהיה ישן רב ביום כשיעור זה:

דרב כרבי - ורב למדה מרבינו הקדוש שגדל אצלו:

ורבי כדוד - כך קבל מאבותיו שזו היתה שינת דוד מלך ישראל:

שיתין נשמי - אלצ"ש:

הוה ניים - ביום:

כמיעל מפומבדיתא לבי כובי - דמפ' במקום אחר דהוו שיתא פרסי:

הנכנס לישן - שאין כוונתו אלא לישן ואינו מהרהר לדבר אחר:

רצה חולץ - תפילין:

רצה מניח - לפי שביום אין דרכו לשמש עם אשתו ולא לישן קבע:

בלילה חולץ - אפי' לשינת עראי דלמא מימלך וישן קבע:

הילדים - בחורים:

לעולם חולצין - ואפי' ביום:

שרגילין בטומאה - קס"ד שמא יראו קרי שהרהור מצוי בהן:

לימא קא סבר רבי יוסי כו' - ומיבעי לן למיעבד כוותיה שהלכה כמותו ברוב מקומות דקיימא לן נימוקו עמו (גיטין דף סז:):

שמא יבאו וכו' - והא ודאי אסור לבזותן לנהוג בהו קלות ראש:

עסקניות הן - ושמא נגעו במקום הטינופת:

מתני' אוכל פחות מכביצה - מאכל פחות מכביצה:

נטלו במפה - לא נטל ידיו אלא כרך במפה ידיו משום נקיות דקסבר פחות מכביצה לא בעי נט"י ולא בעי סוכה ולא בעי ברכת המזון לאחריו דדריש כרבי יהודה (ברכות דף מט.) ואכלת ושבעת וברכת אכילה שיש בה שביעה והיינו כביצה אבל לפניו בכל דהו בעי ברכה שהרי נהנה ואסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה:

גמ' מעשה לסתור - וכי דרך המדברים להביא אחר דבריהם מעשה הסותר דבריהם דקתני רישא אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה ומביא מעש' דלטעימ' תבשיל צריך סוכ':