רש"י על שבועות מב.

בבא בטענת אביו - הא דקתני נשבעין בנתינת איש קאמר שהקטן טוענו אבי מסרו לידך:

והאכלתיו פרס - והחזרתי לו חצי והחציו בידי חייב לישבע על השאר וקטן הבא בטענת אביו לא גרע מטענת עצמו דהכא: