רש"י על שבועות מב.

שכחת"י מלפר"ש המשנ"ה והננ"י מפר"ש כא"ן:

מנה לי בידך אמר לו הן - ובפני עדים ואמר להם אתם עדי:

נתתיו לך פטור - מלשלם ומשבועה דאורייתא:

אין לך בידי - לא היו דברים מעולם:

חייב - לשלם ואינו נאמן בשבועה שהרי הוחזק כפרן:

אין לך בידי אלא ליטרא כסף פטור - שאין כאן הודאה ממין הטענה:

לתך - חצי כור:

פטור - דלאו ממין הטענה היא:

ורבן גמליאל מחייב - דלא בעי הודאה ממין הטענה:

כדי שמן - כדים מלאים שמן:

והודה לו בקנקנים - הכדים יש לך בידי בלא שמן:

הואיל והודה מקצת הטענה - והוה ליה טענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן:

או שהודה במקצת קרקעות פטור - משבועה דאוריירתא לא על הקרקעות ולא על הכלים שאין הודאת קרקעות מביאה לידי שבועה שאין דין שבועה בקרקעות כדאמרינן (בכל הנשבעין) (לקמן:):

הודה במקצת כלים - דאיכא הודאה וכפירה בלאו קרקעות:

חייב - לישבע אף על הקרקעות על ידי גלגול שבועה דילפינן לה בפרק קמא דקדושין (דף כז:) מקראי:

זוקקין - גוררין:

אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן - כגון שטענו ברמיזה דחרש שדיברו חכמים בכל מקום לא מדבר ולא שומע:

אבל נשבעין לקטן ולהקדש - מפרש בגמרא:

גמ' וכי יתן איש - ועלה כתיב ונקרב בעל הבית לשבועה כדאמרינן בבבא קמא (דף סג:):

אין נתינת קטן כלום - דהא איש כתיב והחרש והשוטה כקטנים הם בלא דעת: