רש"י על שבועות לה.

ומשני להכי כתבה כו':

מתני' אלא על תביעת ממון כפקדון - שאילו העידוהו היו מחייבין אותו ממון אבל זה אם העידוהו לא היה מחויב שהיה יכול לומר חוזרני בי:

משביע אני עליכם - כולה מתני' מפרש בגמרא:

גמ' ויש לו - שיש ממון עליו:

והוא עד - שהיה עד באותה שעה:

פשיטא - דאי לא עדים ביניהן מאי איצטריך למיתני במתניתין פטורין:

לא צריכא דקאי עלייהו - שעומד בצד עדיו:

מהו דתימא - ודאי להנך דקיימי גביה קאמר והרי ייחד עדיו קמ"ל:

תניא נמי הכי - דאף על גב דגבייהו קאי פטורין:

ראה סיעה של בני אדם ועדיו ביניהן - ע"כ בדקאי גבייהו קאמר מדקאמר סיפא כו' אפי' כל העומדין כאן ת"ל והוא עד:

הרי ייחד עדיו - דכיון דאמר עומדין כאן אותן העומדין אצלו ייחד וחייבין ואי לא פריש הכי בהדיא תנא ברישא פטורין:

אם לוא יגיד - כתיב מלא למדרש ביה לו לא:

מתני' מצוה אני עליכם - בגמרא מפרש:

באל"ף דל"ת - שם הכתוב באל"ף דל"ת:

ביו"ד ה"י - שם הכתוב ארבע אותיות הכתוב ביו"ד ה"י:

המקלל בכולן - מברך את השם באחד מהם כגון יכה פלוני את פלוני שזה הוא חיובו כשמקלל שם בשם:

חייב - מיתה:

המקלל עצמו כו' - מפרש בגמרא:

יככה ה' אלהים וכן יככה אלהים גרס במתני' וכן כתוב ונקוד בסדר משנה מוגהת ודווקנית:

זו היא אלה - אם אמר לעדים אחד מן המקראות שבקללות יככה השם בשחפת וגו' אם לא תעידוני וכן יככה השם כגון שהיה אחד קורא קללות שבתורה ואמר לעדים כן יככה אם לא תעידוני זו היא אלה דהא כתיב בהם ככל אלות הברית:

אל יכך - אם תעידוני או יברכך אם תעידוני (וכפר):

ר' מאיר מחייב - מכלל לאו אתה שומע הן אל יככה אם תעידוני ואם לא תעידוני יכך:

גמ' בצוואה האמורה בתורה - אלה המצות (כתב) בפרשת נדרים (ויקרא כ״ז:ל״ד):

כובלכם - לשון אסירה בכבלי ברזל (תהלים קמט):

אוסרכם אני בשבועה - מזכיר את השם באחד מכל הלשונות הללו: