רש"י על שבועות כו.

שאין בהן הרעה והטבה - שאזרוק צרור לים:

ת"ל כי תשבע לבטא - מכל מקום:

ר' ישמעאל ששימש כו' - הכי שמיע ליה לרבי יוחנן שר' ישמעאל שימש את רבי נחוניא:

מאי מיעט מיעט מצוה - דדבר שאי אפשר הוא וה"ה למשנה את הידוע לאדם:

לא יחל דברו - לא משמע אלא בדבר שאפשר לו לקיים שבועתו והיינו להבא:

לא תשקרו - בשעה שתשבעו לא תצא לשקר:

האדם בשבועה - שיהא אדם בשעת שבועה שיהא לבו עליו:

פרט לאנוס - כדמפרש לקמיה כגון בשבועה לשעבר וכסבור שנשבע באמת ולקמיה בעי אם כן שגגת שבועה לשעבר היכי משכחת לה:

בשבועה ונעלם - שנתעלמה ממנו שבועה:

העלם חפץ - בלא שבועה לקמן מפרש לה:

לבך אנסך - כסבור היית לישבע באמת:

אינשי - שכח:

אחת היא - אי אתה מוצא העלם חפץ בלא העלם שבועה וזו היא אינה משנה:

אלמא לא - אין אתה מוצא זו בלא זו בתמיה והא משכחת לה כו':

עלה דהאי פת - שאכל וגבי דהאי פת העלם שבועה היא כסבור שלא נשבע עליה שהרי סבור שהיא של שעורים:

חזינן כו' - כבר פירשתיו אצל העלם טומאה ומקדש בשילהי ידיעות הטומאה:

לא שנא - ופטור: