רש"י על שבת קי:
Rashi on Shabbos 110b (Rashi on Shabbat 110b) · רש"י על שבת · free full Hebrew text
A commentary on שבת קי: (Shabbos 110b).
Open in the reader →קום מזוביך - חדלי מזוביך כמו ויעמוד השמן (מלכים ב ד):
וליבעתה - יבעתנה בלי ידיעתה פתאום:
פשטינא - עשב שאינו גדל בקומה אלא הולך ופשט על גבי קרקע:
חרנוגא - מין עשב הוא שגדל אצל ההיגים:
היגתא רומיתא - מין הגא הוא שנקראת רומי"ת:
וליסבה בשחקי דכיתנא - יקחו אותו האפר בבלאי בגדי פשתן בקיץ:
שבישתא דערלה - זמורות של כרם ילדה:
ולינקטה כסא דחמרא - יאחוז כוס של יין בידה ותשב על הגומא:
ולוקמה מהא - מעל גומא זו יושיבוה על זו ועל כל עמידה נימא לה קום מזוביך:
ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה - כלומר יין הרבה תשתה תמיד:
שערתא דמשתכח בכפותא דכודנא חיורתי - שעורה הנמצאת בגללי פרדה לבנה:
אי נקטא - לה בידה חד יומא פסקה מזובה תרי יומא אית דגרס נקטה חדא נימא גרעין אחד:
לירקונא - דאמרן לעיל קומא וגביא גילא וכורכמא תרי בשיכרא ומיעקר:
ואי לא - דלית ליה אי נמי עביד ולא אהני:
רישא דשיבוטא - ראש דג ששמו שיבוטא:
בין תנור לגודא - בין תנור לכותל במקום חם שיזיע ויצא החולי:
יקנחנו בסדינו - יעטפנו בסדינו יפה או בסדין של חולה אחר של חולי זה:
עבד ליה רב כהנא - רפואה זו של סדין:
קירא דנישתרופי - שעוה הצפה ונוטפת מכוורת שנתמלאה ועודפת:
עילא בר חמרא - עייר בן אתונות:
ולישבוק ליה דמא מאפותיה - יקיז לעייר ממצחו:
ולותביה ארישיה - ישפך הדם על התגלחת:
ולזדהר מעיניה - שלא יכנס מדם זה בעיניו:
דמנח בכבשא - כבוש בחומץ או בציר:
דבר אחר חוטרנא - חזיר טלוא בחברבורות מנומר:
מכבתותא דמישרי - מאמצע הערוגה שהם חריפים:
נפל פורתא פורתא - קדחה הטלית מחום שריפת החולי שיצא עם הזיעה ונפלה חתיכות דקות:
ומסתרס מאליו - ואע"ג דסירוס אסור בידים:
והא אמר רב אשי - דההוא לאו סירוס הוא אלא רמות רוחא נקיטא ליה לתרנגול ומשניטל הודו הוא מתאבל ואינו משמש אבל בסירוס אפילו ממילא אסור:
אלא בסריס - הך דשרי למישתי כוס של עיקרין במי שהוא סריס כבר עסקינן: