רש"י על סנהדרין ד.

יש אם למקרא - בתר קרייה אזלינן דהיא עיקר:

הא דאמרן - ירשיעון קרינן:

אקרא אני - יכולני לקרות וטמאה שבעים כנדתה (ויקרא י״ב:ה׳) דהא לא כתיב שבועיים מלא:

טמא בזכר - שבעת ימים:

וטיהר - שלשים ושלשת ימים:

וטימא בנקבה - לשבועיים:

וטיהר - ששים יום וששת ימים:

כפלים - וטומאה דיולדת זכר שבעה הלכך דנקבה שבועיים:

כל הניתנין - עולה ושלמים ואשם הטעונין שתי מתנות שהן ד' שנתנם במתנה אחת:

כיפר - דכתיב ודם זבחיך ישפך שפיכה אחת במשמע:

קרנות קרנת קרנת - (ויקרא ד) בחטאת של מזבח החיצון כתיב בשעיר דנשיא כתיב קרנת חסר ובכבשה דיחיד כתיב (שם) קרנות מלא ובשעיר' דיחיד כתיב (שם) קרנת חסר אבל הנך דפר כהן משיח והעלם דבר במזבח הפנימי כתיב (שם) והתם כולהו מודו דמתנה אחת מעכבת בהן וב"ש אזלי בתר קרייה:

ואימא - לב"ה כולהו למצוה דהא כולהו צריכי למכתב למצוה ועיכוב דחדא מנא להו אימא אע"פ שלא נתן כלום כיפר:

בכדי - בלא כלום:

שתים - דפנות של סוכה:

כהלכתן - שלימות:

אפילו טפח - ברום י' טפחים:

למסורת - שנמסרה כתיבתו לכתבו חסירה:

אתאי הלכתא - דאמרינן התם מחיצות הלמ"מ ומוקמינן לה לגרוע לדופן אתיא:

נפשות - היינו דם דאיקרי נפש:

רביעית - היא שיעור חיותו של אדם ובלא"ה לא איקרי מת עד שיהא בו שיעור מיתה:

שתי נפשות - משמע משני ב"א וכתב מת כדי מיתה היינו רביעית:

ורבנן פליגי עליה ואמרי עד שיהא השיעור מאדם אחד דנפשת חסר כתיב:

בחלב אמו - יכול בחֵלֶב אמו אבל בחָלָב מותר לבשל: