רש"י על ראש השנה כד:

של חמשה - נרות:

ושל ששה - נרות:

ואפילו של שאר מיני מתכות - לפי שכיוצא בהן כשירה לפנים כדתניא (מנחות דף כח:) ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תיעשה חזר וכלל מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת:

אף של עץ לא יעשה - שכיוצא בה כשירה לפנים דר' יוסי בר' יהודה דריש ליה לקרא ברבוי ומעוטי מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט חרס והכי מפרש לה במנחות (שם):

כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי - כשגברה ידם על היונים והוציאום מירושלים וטיהרו את המקדש והיו עניים ולא יכלו לעשותה של זהב:

בבעץ - שטיינ"ו בלע"ז:

דמות ארבעה פנים - לגוף אחד כעין חיות הקדש דהיינו אתי שכסא כבוד רכוב עליהן:

פרצוף אדם לחודיה תשתרי - שהרי הוא אחד מהן בחיות ואפ"ה אמר עד דאיכא כולהו בהדי הדדי:

שבמדור העליון - ברקיע שביעי דדייקינן אתי אבל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות במדור התחתון הן ברקיע השני כדאמרינן במסכת חגיגה (דף יב:):

שלשול - תולעת:

אפיקים - מוצאי מים ביברי"ש בלע"ז:

אחרים - נכרים:

והא רב יהודה - שהיתה לו צורה בטבעתו ואחרים עשאוה וא"ל שמואל דנישקליה מיניה:

סמי עיניה - כלומר השחת צורתו:

ומשום חשדא - שלא יאמרו ע"ז היא לו:

אסור להניחה - באצבעו:

ומותר לחתום בה - שחתימתה שוקעת:

וכשחותמה שקוע - חתימה בולטת חותמה בולט המתכת חרות סביב סביב והצורה עומדת כמות שהיא חותמה שוקעת שהצורה חקוקה וחרותה במתכת:

דשף ויתיב בנהרדעא - מקום הוא ויש פותרין שחרב וחזר ונבנה ותמיד היתה שכינה מצויה שם ויכניה וגלותו בנאוהו שנשאו עמהם מאבני ירושלים ועליהם נאמר (תהילים ק״ב:ט״ו) כי רצו עבדיך את אבניה:

אנדרטא - צלם דמות המלך:

והא ר"ג יחיד הוה - וניחוש נמי לחשדא:

מתני' מעשה שבאו שנים כו':

ראינוהו שחרית במזרח - את הישנה: