רש"י על תהילים צב

מזמור שיר. של לוים (נביאים):

ליום השבת. שאומרי' אותו בשבתות והוא מדבר בענין העולם הבא שכולו שבת:

להגיד בבקר חסדך. בעת הגאולה:

ואמונתך בלילות. ובעוד צרת הגלות להאמין בך שתשמור הבטחתך כל זה נאה וטוב:

עלי עשור ועלי נבל. כנור של עשרה נימין:

איש בער לא ידע. את האמור למטה:

בפרח רשעים כמו עשב. אינם יודעי' שהפרחת' אינה אלא להשמידם עדי עד שמשלם לשונאיו על פניהם להאבידם:

ואתה מרום. בכל משפטיך ידך על העליונה שהכל מצדיקים עליהם את דינך:

בלותי בשמן רענן. לבלותי בשמן של שררה בלותי כמו (במדבר טו) בלול בשמן:

בשורי. בעוייני כמו בשוררי:

בקמים עלי מרעים. על הרשעים הקמים עלי שמעו אזני מאחורי הפרגוד שלא יועילו לכלות אותנו, כך שמעתי:

צדיק כתמר יפרח וגו'. כתמר לעשות פירות וכארז בלבנון להחליף גזעו:

שתולים. יהיו הצדיקים בבית ה':

ינובון. יצמחון:

דשנים. שמנים ורעננים יהיו ואז יגידו כי ישר ה':