רש"י על תהילים מז

תקעו כף. התערבו יחד זה עם זה להריע לאלהים בקול רנה:

ידבר עמים תחתינו. יתן דבר בעובדי כוכבים תחת נפשנו להיו' חמתו מתקררת בהם ואלו נצולים כענין שנאמ' ונתתי כפרך מצרים וגו' (ישעיהו מ״ג:ג׳), ומנחם חבר ידבר ל' הנהגה:

יבחר לנו וגו'. ויחזירנו לתוכה ואז יתעלה בתרועה וקול שופ' שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבחים שלמים ונאמר זמרו אלהים וגו':

מלך אלהים על גוים. כך יאמרו הכל:

ישב על כסא קדשו. עכשיו הכסא שלם ובגדולה ניכרת ויגידו כי נאספו לעירו:

נדיבי עמים. שהתנדבו עצמם לטבח ולהרוג על קדושת שמו:

עם אלהי אברהם. שהיה נדיב לב הראשון תחלה לגרים עתה נודע כי לאלהים מגיני ארץ היכולת בידו להיות למגן על כל הבוטחים בו: