רש"י על תהילים מו

על עלמות. שם של כלי שיר בדברי הימים:

בהמיר ארץ. לעתיד לבא ביום שנאמר והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא) ראו בני קרח נס שנעש' להם שנבלעו כל סביבותיה' והם עמדו באויר ואמרו לישראל ברוח הקדש שדוגמת הנס הזה יהיה עשוי להם לעתיד:

יהמו יחמרו מימיו. יגרשו רפש וחומר וטיט (שם נז) כמשפטם, ומנחם חברו כמו מעי חמרמרו, (איכה ב') רגורזרונ"ט בלע"ז:

ירעשו הרים בגאותו. של הקב"ה שנזכ' בראש המזמור:

נהר פלגיו. שושרויישיל"ש בלע"ז:

נהר. גן עדן:

לפנות בקר. לקץ הגאולה:

המו גוים. לשון הומה:

תמוג. תמס, כן פתר מנחם (שמות ט״ו:ט״ו) נמוגו כל יושבי כנען, וכן למוג לב (יחזקאל כ״א:כ׳), אבל דונש פתר אותם לשון הנעה וכן (שמואל א י״ד:ט״ז) ההמון נמוג וילך והלום וכן כלם:

אשר שם שמות. אשר שם ארצות הגוים שממה:

משבית מלחמות. מעלינו:

עד קצה הארץ. שכל ארצו' הגוים יהיו עמנו בשלום:

קשת. הגוים ישבר:

עגלות ישרף באש. רכבי מלחמות:

הרפו. עצמכם מלבא עוד על ירושלים:

ודעו כי אנכי אלהים. שאעשה דין בכם:

ארום בארץ. אתרומם בנקמתי אשר אעשה בגוים: