רש"י על משלי כב

נבחר שם מעשר רב. שם טוב:

מכסף ומזהב. נבחר חן טוב:

עושה כולם ה'. כשעני אומר לעשיר פרנסני והוא עונה קשות עושה כולם ה' הקב"ה עושה אותם חדשים לזה עני ולזה עשיר:

ערום ראה רעה. עונש של עבירה ונסתר ולא עבר עבירה:

עקב ענוה. בשביל הענוה יראת ה' באה, ד"א ענוה עיקר והיראה טפילה ועקב לה מדרס לרגליה:

צנים פחים. כמו (במדבר ל״ג:נ״ה) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כ״ג:כ״ד) ל' גדודים ולסטים:

צנים פחים. הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכני' לו:

שומר נפשו ירחק מהם. שמיישר מעשיו ינצל מהם:

חנוך לנער. לפי מה שתלמד לנער ותחנכהו בדברים אם לטוב אם לרע: גם כי יזקין לא יסור ממנה:

עשיר ברשים ימשול. עם הארץ צריך לתלמיד חכם לעולם:

זורע עולה. יקצר און לפי זריעתו קצירתו לפי פעולתו יהיה קבלת משכורתו:

ושבט עברתו יכלה. קנה השבולת שלו כלה והולך לו, יש אומרים (סא"א) שבט חמתו שרודה בני אדם כלה והולך לו לפי שמפסיד את יכולתו:

גרש לץ. יצר הרע:

אוהב. טהר לב חן שפתיו מי ששפתיו חן:

רעהו מלך. הקב"ה אוהבו ומחבבו:

אמר עצל ארי בחוץ. איך אצא ללמוד תורה:

שוחה עמוקה פי זרות. פי עובדי גלולים:

זעום ה'. מי שהקב"ה שונאו נופל ונכשל בה:

זעום. נזוף מלפניו:

עושק דל להרבות לו. עושר:

נותן לעשיר. סוף שנותן ממונו לעו"ג העשירי' ואך למחסור הוא בא:

הט אזנך שמע דברי חכמים. ללמוד תורה מחכם כל שהוא:

ולבך תשית לדעתי. ואם רבך רשע לא תלמוד ממעשיו:

כי נעים. יהי לך לאחר זמן אם תשמרם ותצפנם בבטנך שלא תשכחם ואימתי יהיו שמורים בלבך בזמן שיכונו על שפתיך כאשר תוציאם בפיך:

להיות בה' מבטחך הודעתיך. אני מודיעך שתבטח בה' ותעסוק בתורה ולא תאמר איך אבטל ממלאכתי ואיך אתפרנס:

הלא כתבתי לך שלשים. תור' ונביאים וכתובים:

להודיעך קושט. שלישים כתבתי לך כדי שתבין מתוכם קושט אמרי אמת. להשיב אמרים אמת:

לשולחך. לשואלך הוראה:

אל תגזל דל. אל תגזלנו כי תראנו דל בעבור שהוא דל ואין לו כח לעמוד נגדך:

כי ה' יריב ריבם וקבע. ויגזול את הנפש:

קובעיהם. גוזליה' ובלשון ארמי קביעה גזילה במסכ' ראש השנה אתא ההוא גברא לקמיה אמר ליה קבען פלניא וכו':

אל תתרע. אל תתחבר לשון רעות:

פן תאלף. פן תלמד:

אל תהי בתוקעי כף בעורבים משאות. הלואות כמו משאת מאומה (דברי' כד):

אל תסג גבול עולם. אל תשג אחור מנהג אבותיך ואז"ל המניח כלכלה תחת הגפן בשעת בצירה כדי שיפול בתוכו הפרט על זה נאמר אל תסג גבול וגו', תסג כמו יסוגו אחור (תהלים קכט):