רש"י על פסחים קטו.

ולבסוף אכיל - בלא ברכה משום דבעינן תרי טבולין:

ומבטל ליה - לטעם מצה דאורייתא:

שהיה כורכן בבת אחת - פסח מצה ומרור:

זכר למקדש כהלל - זכר למה שהיה עושה הלל בזמן שבהמ"ק קיים שהיו אוכלים פסחיהם:

צריך נטילת ידים - משום המשקין שהידים שניות וכל הפוסל בתרומה מטמא משקין וכו':