רש"י על פסחים קיא:

האי מאן דמפני אגרדא דדיקלא:

האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא - פלשדי"ן (פליישי"ן: שיתוק) בלע"ז:

צרדא - כאב חצי הראש:

אי מיקטל קטיל - אם נקצץ האילן נהרג האיש ואם נעקר האילן האיש מת:

ה"ג הני מילי היכא דלא מנח כרעיה עילויה כו':

חמשה טולי הוו - שרוח רעה שורה תחתיהם:

טולא דכנדא - שם האילן:

טולא דפרחא - צלף קרפי"ף בלע"ז:

זרדתא - שונדכיי"ר:

טולא דארבא - ספינה:

טולא דערבתא - צל אילן ערבה:

דקשה סילויה - עצו:

דבי פרחא רוחי - כך הוא שמם:

דבי זרדתא - שדים שמן:

דבי איגרי - המצויין בגגות רשפי שמם:

ונפקא מינה - לכתוב קמיעא בשם אילן כגון אם הוזק תחת בי פרחא יכתוב לו קמיעא בשם רוחי:

למאי נפקא מינה לגזויי לה - לברוח מפניה לפי שאין לה עינים ואינה רודפתו:

גזייה - ברח מפניה:

כי אזלא נפקא אדיקלא - כשהלכה אחריו נתקלה ונפלה על עיקר אילן:

ה"ג פקעה היא וצווח דיקלא - יבש הדקל:

בר קשא - שומר העיר:

ה"ג סודרא דמר דומה כי צורבא מרבנן:

בדקנוה למר לא ידע ליה למימר ברוך - שאינו יודע לברך על הסודר ברוך עוטר ישראל:

בחשא - כף הקדירה:

והדר בכדא דכמכא - מתגלגל בתוך כד של כותח:

ומשתכח בטולא דחצבא - חצב שתיחם יהושע בו לישראל את הארץ:

דלא חצב גרמידא - שלא גדל אמה:

ארבונא - עיורון:

אדמתנא כרעיה - בעוד שרגליו לחים ממי הרחיצה:

תליא בביתא - התולה פתו באויר בתוך סל אחד:

תלא לסילתיה - לסלו ופת בתוכו:

נישוורא - פירורין:

איסרא דמזוני - מלאך הממונה לזמן מזונות:

נקוד שמיה - לשון נקידו כמו מנקד חצירו לפיכך אינו רוצה שיהו פרורים נשלכים לידרס ברגל:

איסרא דעניותא נבל שמיה - ושמא נכנס לבית שהוא רואה שאינן נוהגים מנהג נקיות בפת:

לברוקתי - כליון עינים:

מפחד - ואינו יודע למה: