רש"י על פסחים קו:

נטל ידיו לא יקדש - דקידושא מפסיק בין נטילה לאכילה והוי כהיסח הדעת ובעי נטילה אחריתי בתר קידושא:

דחביבא ליה ריפתא - שהיה רעב מקדש אריפתא אלמא לא בעי נטילה אחריתי אלא מעיקרא משי ואכיל נהמא דקידושא:

דחביבא ליה חמרא - שהיה צמא:

טעם - אם אכל שוב אינו מקדש כל הלילה:

אישתלי - רב ירמיה:

אמרה ליה דביתהו - דרב אסי לרב אסי:

והא מר לא עביד הכי - דאמר רב אסי טעם אינו מבדיל:

כרביה - כרב דרב הונא משמיה דרב הוה אמר שמעתתיה: