רש"י על מנחות פה.

אלא לרבי יוחנן - דאמר לא קדש והא הכא דלדברי הכל קדש בחורבה עבודה וכל הני אע"פ שאינן מובחרים (דהא) לדברי הכל מביא וקורא:

תנאי היא - דאיכא תנא דאמר שבעציץ ושבספינה אינו מביא והוא הדין לתמרים שבהרים ושבעמקים ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא:

א"ל יוחנא וממרא - ראשי מכשפים של מצרים למשה רבינו כשהתחיל לעשות האותות לעיני פרעה שהיו סבורין שהיה עושה אותם על ידי כשוף:

תבן אתה מכניס לעפריים - עפריים שהוא מקום הרבה תבואה אתה מביא לשם תבואה למכור בתמיה כך ארץ מצרים שהיא מלאה כשפים אתה בא לשם לעסוק בכשפים:

אמר להם למתא ירקא ירקא שקול - לעיר שגדל שם ירק הרבה הבא ירק שלך למכור לפי שמתקבצין שם הכל לקנות הם אמרו לו דברי ליצנות והוא השיב להם בענינם:

מתני' לא מבית הזבל - משדה הצריכה לזבל:

ולא מבית האילן - משדה שיש בו אילנות לפי שהאילנות עושים לה צל ואין התבואה גדלה יפה:

כיצד הוא עושה - לשדה שמביא ממנה סלת:

נרה שנה ראשונה - ומניחה בורה:

[זורעה] קודם לפסח ע' יום - שכבר יש כח לחמה שזורחת עליה:

כיצד הוא בודק - שלא יהא אבק בסלת:

גמ' כרזיים - של אותו מקום:

אלמלא שהן סמוכות לירושלים - הרבה והן עומדות בין ההרים דכתיב (תהילים קכ״ה:ב׳) ירושלים הרים סביב לה:

היו מביאין מהן - לפי שהן עומדות בדרום:

המודרמות - שבדרום:

שבהן החמה זורחת - כל היום:

המנונרות - חרושות הרבה לכך:

וזורעה קודם לפסח שבעים יום - שכבר מתחלת החמה לזרוח בקרן מזרחית צפונית וכשזורחת מושך העמוד מיד לדרום וכל היום היא זורחת לדרום:

סך ידו שמן ומכניס בסלת - וכך בודקה יפה שאם יש בה אבק מידבק בשמן:

קתני מיהא ושניה חורש ושונה - וזורעה ותפשוט מהא מתני' דבשניה נמי נרה:

וליטעמיך - היכי תפשוט הא במתניתין לא קתני שונה: