רש"י על מנחות לח.

בלאו דלא תסור - כגון טלטול איסור מדרבנן ואבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא משום כבוד הבריות אבל לשאת משא דכתיב בהדיא לא דחי כבוד הבריות:

איכא דאמרי מהתם אמר ליה - רבינא איפסיק קרנא דחוטא:

כרמלית - מותר לטלטל בתוכה מן התורה:

מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן - ואע"ג דמצוה לתת תכלת ב' חוטין בציצית כדמפרש לקמן אפ"ה אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא:

גמ' מין כנף - היינו לבן דרוב טליתות של פשתים הן ולבנות:

תכלת - צמר צבוע כדאמרינן (יבמות דף ד:) מדשש כיתנא תכלת עמרא:

לא נצרכא - מתניתין דקתני אין מעכבין זה את זה:

אלא להקדים - שאם הקדים המאוחר דהיינו תכלת דלבן כתיב ברישא הכנף מין כנף ואם הקדים התכלת את הלבן אינה מעכבת ואין צריך לפסוק התכלת אלא יתן הלבן אחריו: