רש"י על מגילה כד.

ובנביא שלשה - אם ירצה ולא איכפת לן אם יטעה דלא נפקא מיניה הוראה:

ואם היו שלשתן כו' - בגמ' מפרש היכא משכחת לה רצופין:

מדלגין בנביא - מפרשה לפרשה:

ואין מדלגין בתורה - שהשומע את הקופץ ממקום למקום אין לבו מיושב לשמוע:

ועד כמה הוא מדלג - בנביא:

שלא יפסוק התורגמן - שלא ידלג ממקום שהוא קורא אלא כדי שיוכל לגול את הספר ולקרות במקום הדילוג קודם שיגמור התורגמן תרגום המקרא שידלג זה משום שאין כבוד צבור לעמוד שם בשתיקה:

גמ' קורא - כהן גדול אחרי מות ביום הכפורים משנה היא במסכת יומא ואך בעשור לחודש ויש כאן דילוג דפרשת אך בעשור לחדש השביעי בפרשת אמור אל הכהנים:

כאן בכדי שלא יפסוק המתורגמן - והאי בכדי שלא יפסוק הוא שהרי סמוכין הן:

והא קתני - גרסינן ולא גרסינן עלה:

בענין אחד - ששניהן מדברין בדבר אחד ואין כאן טירוף הדעת הלכך כי לא מפסיק תורגמן מדלג שהרי שניהן בענין יוה"כ מדברים ומתני' דקתני כלל לא בשני ענינים כגון מפרשת נגעים לפרשת זבין:

והתניא - בניחותא:

אין מדלגין מנביא לנביא - שיש כאן טירוף יותר מדאי:

מסוף הספר לתחילתו - למפרע:

מתני' המפטיר בנביא - מי שרגיל להפטיר בנביא תקנו חכמים שיהא פורס את שמע:

הוא עובר לפני התיבה - להוציא את הצבור בקדושה שבתפלה:

על ידו - בשבילו:

קטן אינו פורס על שמע - לפי שהוא בא להוציא רבים ידי חובתן וכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן:

ואינו נושא את כפיו - אם כהן הוא שאין כבוד של צבור להיות כפופין לברכתו:

פוחח - במס' סופרים מפרש כל שכרעיו נראין ערום ויחף מתרגם ערטילאי ופחח (ישעיהו כ׳:ב׳):

פורס את שמע - דהא מחויב בברכה:

אבל אינו קורא בתורה - משום כבוד תורה וכן לפני התיבה וכן בנשיאות כפים גנאי הוא לצבור:

גמ' משום כבוד - להעביר לפני התיבה הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו תיקנו לו זו לכבוד:

משום אינצויי - הדבר בא לידי מחלוקת אני מפטיר ואתה תעבור לפני התיבה:

דקא עביד בחנם - הבא לעבור לפני התיבה אינו נוטל שכר דהכא אינצויי ליכא משום כבוד איכא: