רש"י על כתובות פה.

לא קנה - דלאו כל כמיניה לחוב זה כדי לזכות את זה:

תפסוה אינהו - שאף הם נושים בו מעות:

ממלח מלוחי - מנהיגה בעוגין שלה שקורין ריימ"ש בלעז ממלח שקורין ווירני"ר בלעז לשון וייראו המלחים (יונה א):

אנא קנינא כולה - הנהגתי בריאה משל חבירי:

מחריפותא דנהרא - לא מצאנוה על שפת הנהר שהיא כסימטא אלא מזה חטפנוה שהיה מוליכה באמצע הנהר שכל הספינות הולכות שם והוי כרה"ר:

קאקי - אווזים:

חיורי - על שזקנים היו:

משלחי גלימי דאינשי - מפשיטין טליתות האנשים:

מסקי ביה - נושים בו:

בי חוזאי - אנשי אותה מדינה:

סיטראי - מצד אחר היינו נושים בו מלוה על פה ומחמת אותה מלוה נחזיק בהם:

לענין שלומי שליח - למשלח:

מאי - מי הוה פושע שהחזיר המעות עד שלא קבל מהם השטר:

לתקוני שדרתיך - והיה לך לדקדק בתקנתי:

דהוו מפקדי גבה - מאבי יתומים:

מלוגא דשטרי - תיק מלא שטרות:

מחיים תפיסנא להו - בחוב שהיה חייב לי החזקתי בהם:

הוי תפיסה דלאחר מיתה - שכל זמן שהיה חי היו פקדון בידך והרי הן כמונחין ברשותיה וכי אמרי' תפיסה מחיים כגון שראהו קרוב למות ותפס מטלטלין לשם חובו ולא היו פקדון בידו:

דאיחייבא שבועה - שהיה אדם תובעה ממון והיא כופרת:

בת רב חסדא - אשתו של רבא:

לשבועה אשכנגדה - התובע אותה ישבע ויטול כדתנן (שבועות דף מד:) ואלו נשבעין ונוטלין שכנגדו חשוד על השבועה:

זימנין - פעם אחרת:

כבת רב חסדא - שהאמנת לחשוד את האשה על השבועה:

דקים לי בגוה - דלא משקרא:

קרענא ס"ד - וכי אחד נאמן להוציא שטר חתום מיד המחזיק בו אפוקי ממונא הוא ותרי בעינן:

מרענא - ולא אזדקק לגבות באותו שטר ומקרע נמי לא קרענא ליה:

כתבו לי זכוותא - שבאתי לדין ונפטרתי הימנו בשבועתי:

ממולאי - בית עלי שהן כרותי ימים ולי נראה ממולאי גבנונים בעלי מומין שאינן חיין כשאר בני אדם לשון שקל מוליא ושדי בנצא (ב"ב דף נד.):

אשרתא - לשון חוזק כמו יישר כחך (יבמות סב.):

אשרתא דשטרי - קיום השטר שכותבין דיינין במותב תלתא הוינא ואתא פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואשרנוהו וקיימנוהו:

דניחוו - שיעידו זה כתב ידי:

ה"נ מיחזי כשיקרא - לכתוב נשבעה פלונית ועדיין לא נשבעה:

ופרעו - בו ביום:

אינו חוזר ולוה בו - אפי' בו ביום ואע"ג דלאו מוקדם הוא שהרי ביום הלואה נכתב:

שכבר נמחל שעבודו - משפרעו בטל השטר ונמצאת מלו' השני' מלוה על פה ואינו גובה מן הלקוחות: