רש"י על כתובות ו.

או הלכה כר"ש - דמקלקל בחבורה חייב כיון דתימצי לומר הלכה כר' יהודה בדבר שאין מתכוין דאסור:

בנהרדעא - מקומו של שמואל:

וסימניך - שלא תטעה להחליף שמעתתא דבי רב לנהרדעא ודנהרדעא לדבי רב:

אלו מקילין לעצמן - דבי רב שצריכים לעשות כדברי רבן אומרים שרבן התיר ונהרדעא העושים כשמואל רבן אומרים שמואל התיר:

ורב שרי - בתמיה אלמא דבר שאין מתכוין מותר סבירא ליה:

מסוכריא דנזייתא - סתימת נקב גיגית שמוציאין השכר דרך הנקב וסותמין אותו בבלאי בגדים:

אסור להדוקה - משום סחיטה:

מודה ר"ש כו' - אבל כאן יש שבקיאים בהטייה כדלקמן:

הלכה כרבי יהודה - באין מתכוין:

בלא גברי - בלא אמוראי אליבא דרב ואליבא דשמואל אלא רב ושמואל גופייהו:

להך לישנא דאמרת דם מיפקד פקיד - והאיסור משום פתח הוא:

מקלקל הוא אצל הפתח - ובמקלקל מודה רבי יהודה:

מקלקל בחבורה הוא - ורב סבר לה כרבי יהודה אף במקלקל בחבורה לקולא דקא פטר בה רבי יהודה:

שלא הגיע זמנה לראות - במסכת נדה אמר אימתי הגיע זמנה לראות משיגיעו ימי הנעורים:

נותנין לה ארבעה לילות - שכל דמים שתראה בהן מחמת תשמיש מחזקינן להו בדם בתולים:

עד שתחיה המכה - כל זמן שאינה משמשת בלא דם לא חיתה המכה:

הגיע זמנה לראות - ולא ראתה:

לילה הראשון - אפילו לבעילות הרבה: