רש"י על שופטים יט

ותזנה עליו פילגשו. זנתה מביתו אל החוץ כל לשון זנות אינו אלא לשון 'יוצאת' (תרגום אונקלוס בראשית לד לא): נפקת ברא, יוצאת מבעלה לאהוב את אחרים:

הואל נא ולין. הלילה:

רפה. השמש מגבורתו ונטה לערוב:

הנה חנות היום. עת שכל הולכי דרכים נוטים לחנות בבית:

עד גבעה. גבעת בנימן:

ולנו. כמו ולננו, דגשות הנו"ן במקום נו"ן שניה:

ואת בית ה'. לשילה אני הולך:

ויבל לחמורים. ויתן יבול לחמורים, 'ויבל' אפרוונד"ר בלע"ז:

ונדענו. משכב זכור:

ואין עונה. כי מתה: