רש"י על איוב כו

(מענה איוב): ונשמת מי יצאה ממך. מי שם בך הרוח הזה שיצא מפיך מי לא ידע זאת:

הרפאים. גיהנם המרפה את הבריות:

יחוללו. שבעה חללים שלו:

מתחת מים ושוכניהם. בעמקי עמקים, וגם הוא:

ערום שאול נגדו. לדעת ולראות את כל מה שבתוכו:

על בלימה. אין כלום ביסוד כי הם עומדים באויר על חוזק זרועותיו של הקב"ה ודונש פי' בלימה מישור כמו (תהלים לב) במתג ורסן עדיו לבלום (כך ראיתי סא"א):

ולא נבקע ענן. מעול' שיפלו מימיו ביחד:

תחתם. תחת המים:

מאחז. במחיצות פני כסא הכבוד כולו כגון ישת חשך סתרו (שם יח):

ופרשז. על הכסא עננו כמו ודמות על ראשי החיות רקיע (יחזקאל א׳:כ״ב):

חוק חג. קומפ"ש בלע"ז לשון ובמחוג' יתארהו (ישעיהו מ״ד:י״ג) סיבבו בחול להיות לו (החול) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג עד שיכלה אור וחשך:

ירופפו. כשבראם והקרישם היו רופפים וגער בהם ועמדו ביובש ובחוזק:

ויתמהו. תוהה ועולה (ס"א כאדם תוהה ועומד) במקום אחד:

רגע הים. כמו עורי רגע (לעיל ז) נקמט קמטים קמטים נעשו (כך כשאמר יקוו המים נאספו מפשיטתן ונקמטו קמטים קמטים) עד שנקוו למקום אחד המוכן להם:

מחץ רהב. מצריים קרויין רהבים:

ברוחו שמים שפרה. בדבריו וברוח פיו איהל כמו ונטה אהל שפרירו (ירמיה מב):

חוללה ידו. את פרעה הנקרא נחש בריח (ישעיהו כ״ז:א׳) לשון חיל וצרה וכן במקום אחר הלא זאת היא המחצבת רהב מחוללת תנין (שם נא), ל"א יסדה ידו את לויתן כמו גבעות חוללתי (משלי ח):

קצות דרכיו. קלות ומועטות לפי שאר גדולות שבו:

ומה שמץ דבר נשמע בו. מה רמז דבר אדם יכול להבין מפעלותיו ד"א שמץ כמו לשמצה לגנות: