רש"י על ירמיהו נ

ושאו נס. פורק"א בלע"ז סימן אסיפה הוא:

בל. ומרודך שמות עבודת כוכבים של בבל:

גוי מצפון. מדי ופרס:

דרך הנה. דרך המקום הזה ירושלים יסבו פניהם כשתחרב בבל ויצאו מתוכה ברשיון כורש מלך פרס:

רועיהם התעום. גדוליהם התעום מעלי:

הרים שובבים. אל ההרים אל עבודת כוכבים שבהרים, שובבום אנווייזאנ"ץ בלע"ז שובבום מלכיהם, וי"ת הרים שובבום שלטוניא בזונון:

ומקוה אבותיהם. וסבור אבהתהון:

נודו מתוך בבל. מעתה צאו משם:

כעתודים לפני צאן. דרך העתודים ללכת לפני העדר בראש העזים:

וערכו לה. ויסדרון עלה קרב:

שוסי נחלתי. בוזזי נחלתי:

כי תפושו. ל' שומן:

כעגלה דשה. הדשה בתבואה ואוכלת תמיד:

אמכם. כניסתכם:

אחרית. אתם הכשדים אם ראשיתכם גדול אחריתכם יהיו מדבר:

ידו אליה. זרקו לה אבנים כמו וידו אבן בי (איכה ג׳:נ״ג):

ונתנה ידה. כאדם שאין בו כח ומושיט יד לכל מי שרואה לבקש רחמים ועזרה וכן מצרים נתנו יד (שם ה) הושטנו יד למצרים לבקש מהם עזרה:

אשיותיה. חוזק יסודותיה וכן ואשיא יחיטו (עזרא ד׳:י״ב) ובלשון משנה כגון אלו התופרים לאושין וכן והתאוששו והתחזקו:

כאשר עשתה. לעיר ה':

כרתו זורע. שיצו מלכא מבבל ואחידו חרבא בעידן קטול:

הראשון אכלו. שהגלה י' השבטים:

עצמו. גרמו גירם עצמותיו שגמר השיריים יהודה ובנימן, עצמו דישושא"ר בלע"ז:

ורעה הכרמל. ל' מרעה:

מרתים. שהמרתני והרגזתני:

פקוד. שם מדינה וכן פקוד ושוע וקוע (יחזקאל כ״ג:כ״ג) ת"י שם מדינות:

ועשה ככל אשר צויתיך. אתה כורש ביד ישעיה הנביא (מ"ה):

פטיש כל הארץ. שהיה מפוצץ ומכתת את הכל:

יקשתי לך. לשון מוקש:

באו לה מקץ. מסוף העיר התחילו בה שלא תדע ותתפש פתאום:

פתחו מאבוסיה. ת"י אבולהא שעריה ואין לו דמיון, ומנחם חברו לשון אבוס:

סלוה. דושו אותה:

כמו ערמים. גרנות:

כל פריה. שריה כן דרך הנביאי' להמשיל השרים לפרים אבירים ולעתודים:

השמיעו אל בבל רבים. ל' וישמע שאול את העם (שמואל טז) הזעיקו להאסף אל בבל מורים בחצים כמו יסובו עלי רביו (איוב ט״ז:י״ג):

לכן. ל' שבועה:

הרגיע את הארץ. כשתפול בבל יהי מרגוע והנחה לכל:

אל הבדים. אל הקוסמים שלה:

ונואלו. בקסמיהם ודומה לו מפר אותות בדים (ישעיה מד) וכן ת"י על שם שבודים ואומרים דברי כזב:

הערב. סומכוותא גרנטיא"ה בלע"ז:

ובאימים יתהללו. ישתטו ל"א פורוונטרונט בלע"ז וכת"י משתבחין באלהי הענקים שהיו להם:

ציים את איים. יערעון תמון בחתולין מיני חיות המצויין בחורבה:

הנה כאריה. אשר יעלה מגאון הירדן כן יבא השודד אל נוה איתן כך תירגם יונתן הא מלך במשרייתיה ייסק עליהון כאריה דסלק מרום ירדנא למדנו שגאון הירדן מקום אריות הוא ואף כך תרגמו יונתן ואיך תעשה בגאון הירדן לקבל חיות ברא ברום ירדנא:

כי ארגיעה. כשאביא השעה:

מעליה. ממעל לה:

ומי יועידני. למלחמה:

צעירי הצאן. פרס צעיר לבני יפת: