רש"י על ירמיהו ה

ה' עיניך. הלא הם בעלי אמונה להטיב ולמה בגדו אלה בך ואין מבקשין אמונה:

הכיתה אותם. ולא נעשו חולים על המכה לשום על לבם לשוב מרעתם:

קחת. כמו לקחת:

ואני אמרתי. הנביא אומר כך אך דלים הם מחכמ' אלו שאני מדבר עמהם:

נואלו. לשון אויל כתרגומו איטפשו:

אלכה לי אל הגדולים. הם ישמעו אך לא הועלתי וגם המה יחדו שברו עולו של הקב"ה מעליהם:

אריה. מלכות בבל:

זאב. מלכות מדי:

נמר. מלכות אשור:

יטרף. באדום:

זאב ערבות. לשון ערבה ושוחה זאב המדבר:

שוקד. ממהר ומנחם חברו עם ל' שמירה כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח׳:ל״ד) י"ת לשון אריבה:

אי לזאת. אסלח לך בתמיה שמא לזאת אסלח לך ומנחם פירש אי כמו אין אשר בניך עזבוני ואשביע אותם כל טוב:

יתגודדו. יתקבצו גדודים:

סוסים מיוזנים משכים היו. בכל בקר היו משכים לאור בקר בהשכמה:

יצהלו. ל' זה נופל על הסוסים מקול מצהלות אביריו (לקמן ח) לשון צהלה אנוויישמינ"ט בלעז:

בשרותיה. ל' מישור ומנחם חברו ל' חומה עם אדלג שור (תהילים י״ח:ל׳) אך לא יתכנו נטישותיה צי"ש בלעז שהם שרשי כרם להיות נחשבים עם החומות ולא עם המישור, ואני אומר שרותיה ל' שורות הכרם וי"ת בשרותיה בקירוהא ונטישותיה ברניתהא:

ויאמרו לא הוא. לא מן קדמוהי אתיא עלנא טבתא:

והנביאים יהיו לרוח. כתרגומו ונביי שקרא יהון ללמא כלומר הנבואה שניבאים לנו נביאי שקר בשמו של הקב"ה דבריהם יהפכו להבל והדבור של קדושה שהם אומרים לנו בשם הקב"ה אינן בהם:

כה יעשה להם. הנביא אומר לאומרים זאת כה יעשה להם כאשר אמר ה' לי ומה אמר ה' לי יען דברכם את הדבר הזה וגו':

ואכלתם. ותאכל אותם:

איתן. תקיף:

גוי מעולם הוא. מימי קדם התחיל למרוד בי בדור הפלגה בארץ שנער:

אשפתו. מקום נרתק החצים:

ירושש ערי מבצריך וגו'. הרי זה מקרא מסורס ירושש בחרב את ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה:

ירושש. ימסכן:

בחרב. על ידי גייסות וכן הוא אומר וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו):

האותי לא תיראו. הלא הים שאינו דואג מפני הפורעות ואינו מצפה לקיבול שכר ירא מפני ואינו עובר הגבול אשר שמתי סביביו:

תחילו. ל' פחד:

ויתגעשו. גליו ומרומם לעבור הגבול ולא יוכלו לעבור:

והמו גליו. שאון קול גדול:

ולא יעברנהו. הגלים לא יעברו הגבול:

יורה ומלקוש. כתרגום בכיר ולקיש:

שבועות חוקות קציר. שבעה שבועות שחקק לנו בהן שתי חוקות קציר חק העומר וחק שתי הלחם:

ישמר לנו. שיהא הקציר בזמנו:

הטו אלה. הטו החוקות האלה מעליכם שאינם שומרים לכם ואתם כלים ברעב:

ישור. יארוב וכן למען שוררי (תהילים ה׳:ט׳) ל' אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז):

כשך יקושים. כאשר ישוך היקוש שעושין ללכוד צביים ביער כשרגלו בא לתוכו והוא נושכו ומחזיקו ברגלו ונלכד וקורין לו פיי"ד בלעז:

הציבו משחית. צינבי"ל בלעז כן עושין אורבים על עיר או על דרך:

הציבו. כמו מצב פלשתים (סא"א):

ככלוב. הוא מקום שמפטמין בו עופות וכן תרגמו יונתן כבית פיטמא ובלעז פרנ"ק:

עשתו. ל' עשת שן (שיר ה) גוף עב ובלעז אישפישור"ט:

עברו דברי רע. אם באת רעה או עבירה לידם לא נטו ממנה אלא עברו בה ועשאוה:

לא דנו דין יתום. למען יצליחו:

שמה. תמהון:

ושערורה. דבר מגונה לכל ומהו דבר התמהון הנביאים נבאים שקר ואומרים הוו גוזלין ואונסין והכהנים שהם שופטי העם ונוגשיהם ירדו את העם על ידי הנביאים כלומר לאחריהם כמו (שמואל ב ט״ז:ו׳) והמלך עובר וכל העם עוברים על ידו (רודף) (ס"א דדוד) אחריו אף כאן על ידיהם אחריהם לעשות כדברי הנביאים: