רש"י על ירמיהו כא

הנני מסב את כלי המלחמה. יש בכם היודעי' להשביע את השרים של מעלה הממונים על הפורעניות להציל איש איש מן הרעה שהוא ממונה עליה ובכך אתם בוטחי' הנני מיסב את השררה של זה לזה ולא תדעו על מי תשביעו:

ואספתי אותם. כלי מלחמה אל תוך העיר הזאת שאשחית אתכם בדבר ע"י מלאך המות שהוא מן השרים העליונים וכן מפורש בענין בדבר גדול ימותו:

והיתה לו נפשו לשלל. כאדם השולל שלל וחוטפו והולך לו כן תהיה לי נפשו שלולה מן המיתה מן ההורגים:

פני. כתרגומו רוגזי:

מיד עושק. טעמו למטה שאינו שם דבר אלא שם הגזלן העושק את אחרים:

ואין מכבה. שלא ימלט לכם שריד:

יושבת העמק. ירושלים היא בתוך עמק, ד"א שהעמיק הקב"ה עצה עליך להחריבך:

צור המישור הר שכל. סביביו מישור:

מי יחת עלינו. מי יחנה עלינו כמו כי שם ארם נחיתים (מלכים ב ו׳:ט׳):