רש"י על ירמיהו יד

דברי הבצרות. שיביא עליהם רעב ומנחם חברו ל' מבצר כמו ומבצר משגב חומותיך (ישעיהו כ״ה:י״ב):

ושעריה. עריה:

וצוחת ירושלם. צעקת ירושלים כמו מראש הרים יצוחו (שם מב):

על גבים. בורות שהמים מתכנסים בהם:

שבו כליהם ריקם. שלא ירד מטר:

וחפו. ל' כסוי:

אכרים. בובייר"ש בלעז:

ילדה ועזוב. את ולדה לבקש לה מרעה:

על שפיים. יבלי מים ריבייר"ש בלעז:

ענו בנו. העידו בנו:

עשה למען שמך. עשה מה שתעשה עמנו למען שם גדול שיצא לך שאתה מושל בכל ואנחנו עמך וצאן מרעיתך ולא נאה שתתן שם נצחונך לאלילים ומדרש אגדה יש למען שמך וכו':

מקוה. תוחלת:

נדהם. רקרו"ץ בלעז מושך ידו מן המלחמה וי"א רקריאנ"ץ בלעז:

ושמך עלינו נקרא. לפיכך אין כבודך בכך:

תנחנו. פי' כמו תעזבנו:

כן אהבו לנוע. כן כמה שגזרתי עליהם גולה במצרים ובבל אהבו שם להיות גולים לעבוד אליליהם הרחוקו':

ואליל. ל' אל דבר שאינו:

נחלה מאד. ל' חולי:

סחרו. סבבו לבקש הצל':

אל ארץ ולא ידעו. אל ארץ אחרת ולא היו יודעין בה עד הנה:

אם בציון געלה נפשך. על מנת שלא לשוב עליה כי אם דעתך לשוב מדוע הכיתה באין מרפא:

למען שמך. שנקראת רחום:

כסא כבודך. בה"מ, ומדרש אגדה ישראל החקוקים בכסא כבודך:

ואם השמים יתנו רביבים. מאיליהם אם לא על פיך בתמיה כל תמיהה הכפולה הראשונה בה"א והשנייה באם כגון הבמחנים אם במבצרים (במדבר י״ג:י״ט) הטובה היא אם רעה (שם) המאוס מאסת אם בציון געלה נפשך (כאן) אף כאן היש בהבלי הגוים ואם השמים: