רש"י על ירמיהו יג

אזור. פורצינ"ט בלעז:

ובמים לא תביאהו. לכבסו כשיהא מלא זיעה כדי שימהר לירקב:

לא יצלח לכל. אינו ראוי לכלום:

ויהי כאזור הזה. גאונם יהיה כאזור הזה הנרקב:

נבל. כלי חרס הוא ועשוי להכניס בו יין:

ונפצתים איש אל אחיו. אכה זה על זה עד שישברו חתיכות דקות כמו ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב) ונפץ את עולליך (שם קלז) וכן כל ניפוץ שבמקרא:

והאבות והבנים. אנפץ זה אצל זה:

יתנגפו. יכשלו אצופי"ר בלעז:

הרי נשף. הרי חשך בלכתם בגולה:

ושית לערפל. כמו ולשית את האור לערפל:

מפני גוה. מפני גדולה שלכם שתתבטל ד"א מפני גאותה של מלכות שמים שתנתן לאלילים של כשדים:

למלך ולגבירה. יהויכין ואמו:

ירד מראשותיכם. וושטרי קאי"ץ בלעז עלייתכם כמו שנאמר (מלכים ב כח) ויצא אליו יהויכין הוא ואמו ועבדיו וכולם הוליכם בגולה:

ערי הנגב סגרו. לפני הבאין עליהם מן הצפון ערי א"י סגורות מאימת נבוכדנצר:

הגלת שלומים. לא ילחם יהויכין כי לשלום יצא ויגלהו, ל"א שלומים גרדונאמינ"ץ בלעז כלומר תשלום עוונם וכן ת"י איתקבלו תושלמת חוביהון:

שאו עיניכם וראו. את הבאים עליכם מצפון:

איה העדר נתן לך. אחר שיגלו יאמר לירושלים כן:

מה תאמרי כי יפקוד. הקב"ה עליך:

למדת אותם עליך אלופים לראש. שלחתם אליהם מלאכים לכשדיים להביא משם אלילים שלהם לעבדם כמו שנא' (ביחזקאל כ״ג:ט״ז) ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה, ד"א למדת אותם עליך אלופים חזקיהו שהראה לשלוחי מרודך בלאדן את כל בית נכאתה (ישעיהו ל״ט:א׳):

שוליך. שיפולי הבגדים טי"ש אורלא"ש בלעז כשמפשיטין את האשה דרך בזיון מהפכין חלוקה מלמטה למעלה:

נחמסו עקביך. נגזרו דרכיך, נחמסו כמו ויחמס כגן שוכו (איכה ב׳:ו׳):

עקביך. טרצי"ש בלעז פסקו עוברי דרכים:

כושי. שם אדם שחור וקורין מא"ר בלעז:

ונמר. ליאפר"ט בלעז:

חברבורותיו. הנמר מנומר הוא והם החברבורות טק"ש בלעז ואי אפשר שיהפכו:

הרע. כמו להרע:

מנת מדיך. חלק מדותיך מדה כנגד מדה:

חשפתי שוליך. גיליתי שיפולי בגדיך להפכם על פניך:

מצהלותיך. כצהלת סוסים נואפים:

אחרי מתי. תטהרי עוד: