רש"י על ישעיהו נ

מדוע באתי. להתקרב אליכם ואין איש מי מכם פונה אלי:

אלביש שמים. צבא השמים שרי העכו"ם כשאני בא ליפרע מן האומה:

נתן לי לשון למודים. ישעיה היה אומר ה' שלחני ונתן לי לשון הראוי ללמד כדי לדעת לעות את העיפים וצמאים לשמוע את דברי הקב"ה דבר:

לעות. מנחם חברו במחלוקת עת לעשות לה' (תהילים קי״ט:קכ״ו) לקבוע להם עתים:

יעיר לי אזן. מעורר את אזני ברוח קדשו:

לשמוע כלמודים. במשפט הלימודים האמת והנכוחה:

פתח לי אוזן. והשמיעני את מי אשלח (לעיל ו) שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס שלחתי את מיכה וכו' כדאיתא בפסיקתא דנחמו נחמו:

ואנכי לא מריתי. מלילך בשליחותו ולא נסוגותי אחור אלא ואומר הנני שלחני (שם):

גוי נתתי למכים. הוא אומר לי ישעיה בני סרבנים הם בני טרחנים הם על מנת שלא תכעס עליהם אמרתי לו על מנת כן:

וה' אלהים יעזר לי. אם יקומו עלי:

קרוב מצדיקי. הקב"ה קרוב לי לזכותי בדין:

עש. תולע' הבגדים:

בקול עבדו. בקול הנביאים:

אשר הלך חשכים. אפי' צרה באה עליו יבטח בשם ה' כי הוא יצילהו:

הן כולכם. שאינכם שומעים בקול נביאיו:

קודחי אש. עברתו עליכם:

מאזרי זיקות. מחזיקי זיקות הן גצין וגחלי אש הנזרקין בקלע ויש לו דוגמא בל' ארמי זיקוקין דנור כך וכך זיקתא פסיק לן:

לכו באור אשכם. לפי דרככם תלקו:

מידי. תהא גמולכם זאת לכם: