רש"י על ישעיהו מט

מבטן קראני. משאני בבטן עלתה לפניו במחשבה להיות שמי ישעי' להנבא ישועו' ונחמו':

וישם פי כחרב חדה. להוכיח את הרשעים ולהתנבאו' עליהם פורענות:

בצל ידו החביאני. שלא יוכלו להרע לי:

לחץ ברור. ממורט קלי"ר בלע"ז:

באשפתו. כלי נרתק החצים שקורין קוייכר"א בלע"ז:

ואני אמרתי לריק יגעתי. כשראיתי שאני מוכיחם ואינם שומעים:

אכן משפטי את ה'. הוא יודע שאינה מאתי אלא מאתם:

לו יאסף. אליו ישוב בתשוב':

נקל מהיותך וגו'. מתנה קטנה היא בעיני שתהא לך זאת לבדה שתהא לי עבד להקים את יעקב ולהשיב אלי נצורי ישראל והנני מוסיף לך עוד ונתתיך לאור גוים ולהנבא על מפלתה של בבל שהיא שמחה לכל העולם:

ונצורי ישראל. כמו (משלי ז׳:י׳) ונצורת לב שלבם מוקף יצר הרהורי עבירה כעיר נצורה מצור הצרים עליה:

לבזה נפש. נפש בזויה:

למתעב גוי. למי שהגוי מתעבו:

מלכים יראו. אותו וקמו:

אשר נאמן. לשמור הבטחתו שהבטיח לאברהם על המלכיות כענין שנאמר והנה תנור עשן וגו' (בראשית ט״ו:י״ז):

קדוש ישראל. הוא ויבחרך:

בעת רצון. בעת תפלה שאתה מתרצה ומתפייס לפני:

וביום ישועה. שתהא צריך לישועה:

ואצרך. ואשמרך:

לברית עם. להיות עם ברית לי:

להקים ארץ. ארץ ישראל הבחורה לי בכל הארצות:

לאסורים צאו. לעת אשר אומר לאסורי גולה צאו:

שפיים. תרגם יונתן נגדין, נחלי מים:

שרב. חום:

ושמתי כל הרי לדרך. כלפי שאמר (לעיל לג) על ידי חורבנה שבת עובר אורח עכשיו ישובו וילכו בו עוברים ושבי':

ומסלותי ירומון. כלפי שאמר (שם) נשמו מסלות נתקלקלו מאין מתקן אותם עכשיו ומסילותי ירומון יתקנו קילקול הדרכים ויגביה אותם כמשפט בחלוקי אבנים ועפר:

מארץ סינים. מארע דרומא:

כי נחם ה'. את עמו:

ותאמר ציון. היא היתה סבורה ששכחתיה:

התשכח אשה עולה. עולל שלה:

מרחם בן בטנה. מלרחם על בן בטנה:

גם אלה תשכחנה. אפילו אם אלה תשכחנה אנכי לא אשכחך:

על כפים. על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור:

מהרו בניך. לשוב:

תצרי מיושב. תהי צרה מרוב יושבים שיבאו לתוכך יהי להם המקום צר מלבנות להם בתים:

בני שכוליך. בנים שהיית שכולה מהם:

גשה לי. התקרב לצד אחר בשבילי ואשבה:

גלמודה. שולדא בלע"ז:

וסורה. מוסרת מכל אדם הכל אומרים עלי סורו ממנה:

ידי. נסי סימן להביא גליות:

נסי. פירקא בלע"ז כמו וכנס על הגבעה (לעיל ל) והוא סימן קיבוץ ונותנין בראשה בגד:

בחוצן. איישיל"א בלע"ז ודומה לו בעזרא וגם אני חצני נערתי (נחמיה ה):

היוקח מגבור מלקוח. כסבורים אתם שאי אפשר לקחת מעשו מלקוח שביו של יעקב הצדיק:

ואת יריבך. ועם מריביך אני אריב:

והאכלתי את מוניך. הבבליי' לחית השדה את בשרם, מוניך ל' אל תונו (ויקרא כה) אונאת דברים המקנתרי' אותך בגידופיהם:

וכעסיס. מתק יין:

דמם ישכרון. כן ישכרו מדמם אותם הרגילים לשתות דם ומי הם אלו עוף השמים כן ת"י: