רש"י על שמואל א ג

היה יקר. היה מנוע, וכן (משלי יז כז): יקר רוח איש תבונה, מנוע דברים, אדם מבין:

אין חזון נפרץ. (תרגום:) לית נבואה גליא. נפרץ - לשון (בראשית כח יד): ופרצת ימה וקדמה:

ושמואל שוכב. במקומו בעזרת הלוים השומרים בית המקדש, וכן תרגם יונתן: ושמואל שכיב בעזרת לואי:

בהיכל ה' אשר שם ארון האלהים.

ויקרא ה' וקול יצא מהיכל ה' מבית קדשי הקדשים, שקרא שמואל, סוף המקרא העליון מחובר לראש המקרא התחתון, זהו שאמר הכתוב (איוב לז ה): ירעם אל בקולו נפלאות, עלי היה כהן ושומר מבפנים, ושמואל היה לוי ושוכב מבחוץ, וקפץ הקול דרך עלי לשמואל, במסכת תמיד:

טרם ידע את ה'. עדיין לא היה מכיר ענין קול נבואה, כל 'טרם' שבמקרא, לשון 'עדיין לא', כתרגומו: 'עד לא', ואינו לשון 'לפני', וזה יוכיח, ועוד, (שמות ט ל): כי טרם תיראון, מפורש ממנו, וכן (בראשית ב ה): כל שיח השדה טרם יהיה בארץ:

ויאמר שמואל דבר. ולא הזכיר שם מקום כמו שציוהו עלי, אמר שמא קול אחר הוא:

עושה דבר. היא לקיחת הארון ביד פלשתים:

תצלינה. לשון צלצלים, טנטיני"ר בלע"ז:

החל וכלה. אותו היום תתחיל גזירתי על בית עלי, שימותו חפני ופנחס, ומכאן ואילך אכלה גזירתי ואשלימה עליהם מדור אל דור, להמיתם אנשים בני שמנה עשרה שנה:

החל וכלה. אקומיינצ"ט אאישפליימנ"ט בלע"ז:

כי מקללים להם בניו. מקללים 'לי' היה לו לומר, אלא שכנה הכתוב:

מקללים. מקילים, וכן כל קללה, לשון קלות ובזיון הוא:

ולא כהה. לא הכהה פניהם להעבירם מגדולתן:

כה יעשה לך. כאותה קללה עצמה, שלא יהיה לך בנים הגונים, וכן עלתה בו, ואף על פי שהגיד לו ולא כחד, מכאן אמרו (מכות יא א): קללת חכם אפילו על תנאי היא באה:

ה' הוא. אדון הוא, והכל שלו:

כי נגלה ה' אל שמואל. לפי שאמר למעלה ודבר ה' היה יקר בימים ההם, אמר כאן כי מעתה בשביל שמואל, נגלה ושנה והרגיל להגלות: